ערוך השולחן אבן העזר קכו

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט · העתיד
צפייה במהדורה המקורית להגהה ולהורדה

<< | ערוך השולחן · אבן העזר · סימן קכו | >>

סימן זה בטור אבן העזר · שולחן ערוך · לבוש

נוסח לשון הגט ודקדוק אותיותיו
ובו ששים ושלושה סעיפים:

ערוך השולחן אבן העזר קכו יז

אלול מלא וי"ו, דכן הוא בנחמיה (ו) ובמשנה דריש ראש השנה ופרק ט דבכורות.

תשרי בחד יו"ד בסופו ולא יותר, דכן הוא במשנה שם.

מרחשון בחד וי"ו, דכן הוא במשנה וגמרא דתענית פרק קמא ושארי מקומות. ואם כתב רק 'חשון', כשר (גט פשוט). דכן נקרא בלשון בני אדם, וגם בהלוחות נדפס רק 'חשון', וליכא למטעי.

ויראה לי דאם כתב בשני ו"וין גם כן כשר, דאין בייתור הוי"ו קריאה אחרת וליכא למטעי.

וצריך לכתוב 'מרחשון' חד תיבה, ואם כתב בשני תיבות כזה 'מר חשון', יש להסתפק (שם). ואפילו אם נאמר דכשר בשני תיבות, יש להסתפק אם כתב 'מר' בסוף שורה ו'חשון' בתחילת שורה (שם).

ונראה ד'מר' הוא תיבה בפני עצמו, כמו שיש מי שפירש דעל שבחדש זה יורד גשם, ו'מר' הוא לשון טיפת גשמים, מדכתיב 'הן גוים כמר מדלי' (פרי חדש).

או אפשר לומר, דהנה בירושלמי ראש השנה (פ"א ה"ב) ובמדרש בראשית (מח, ט) אמרינן, דשמות החדשים עלו מבבל. ויש מקום לומר דעשו בחודש זה שמו לזכרון התחלת החטא, שבעוון זה גלו עשרת השבטים, ואחר כך יהודה ובנימין, וראש החוטאים היה ירבעם בן נבט, והוא החליף חג החדש השביעי בחדש השמיני, כדכתיב במלכים. ו'מר' בארמית הוא לשון חילוף. ולזה רמזו 'מר חשון', כלומר, שהחליף על חשון. ובאגב רמזו, שבזה גרם מרירות לכל ישראל.

אמנם באמת אין דורשין בשמות. וכשכתב בשני תיבות או בשני שורות, הוה ספק, אם כי הדעת נוטה להכשיר, ובמקום עיגון אפשר שיש להקל.