עץ יוסף על בראשית רבה/יט/יב
<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה יט |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב •
איני כאותו שאמר כו' דריש ליה דרמיז למימר שאינו כאדה"ר שהתנצל לומר האשה אשר נתת עמדי כו'. והדבר מפורש באגדת בראשית פ' י"א וז"ל א"ל חביריו לאיוב כו' אמרת אדברה ולא איראנו. אדה"ר יציר כפיו כיון ששמע קולו לא היה יכול לעמוד בו כו'. א"ל מפני ששמע לאשתו נעשה לו כך התחיל אומר האשה אשר נתת עמדי. אבל אני כשרצתה אשתי לאמר ברך אלהים ומות. אמרתי לה כדבר אחת הנבלות תדברי. לכך אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי איני כאדם כו':
דינה אשתו של איוב. איידי דאיירי באשת איוב מפרש מי היתה. ומפרש לכוליה קרא (יפ"ת):
אשתו של איוב היתה ואע"פ שהיתה בת גדולים לא סמך על דבריה (נזה"ק):
כדבר אחת הנבלות תדברי. כמ"ש אצל דינה כי נבלה עשה בישראל. והוא גז"ש:
אקבל אכ"כ דריש נוטריקון כאילו אמר נאים לקבל בטובה ולא בפורעניות. כלומר וכי ראוי להיות נאים בסבר פנים יפות בקבלת הטובה ולא ברעה בתמיה. הא חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה (נזה"ק):
אבל בלבו חטא שבלב הרהר אחר מדותיו ית':
אכלתי אכ"כ אלא ואוכל שהוא משמש להבא. ואף שהוי"ו מהפך העבר לעתיד מ"מ טפי הו"ל למימר בהדיא ואכלתי שהוא לשון עבר ודאי. לכך דרש דה"ק אכלתי כבר ואוכל עוד:
עד שחירף וגידף. כי לא נת אל לבו לעשות תשובה אלא הוסיף להרע ואמר ואוכל עוד (מת"כ):
ויעש באושים פי' שחירף וגידף כמו שפירש"י שם כל הענין על אדה"ר. וע' מ"ש בבמדבר פ' י"ג סי' ה':
גירני כו' ממלת השיאני דריש תלתא לישני דכולהו משתמעי מיניה. ומ"ש גירני ר"ל פיתני וגירני למרוד בך באומרו כי יודע אלהים וגו'. וגם הטעני בזה שדחפני ליגע בעץ לומר כשם שאין מיתה בנגיעה כו'. חייבני שגרם לי חיוב מיתה ושאר עונשים (נזה"ק). או פי' גירני שכמו שמגרים חיה על האדם להזיקו כך גירה את האדם להזיק העולם. וחייב אותו אשר לא יוכל לשלם מה שהפסיד והזיק. והטעה אותו שנפל בטעות ודמיון כוזב לעולם: