עץ יוסף על בראשית רבה/יט/ד
<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה יט | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב •
השאלה הזו שאלוני באנטוכיא. השאלה מבוארת ולא רצה לפרשה בהיותה שאלה של אפיקורסות מדכתיב יודעי טוב ורע לשון רבים דמשמע ב' רשויות יש ח"ו. והיו רוצים להביא מזה שמי שברא טוב לא ברא רע. ואמר להם ראש המקרא יוכיח דלא כתיב יודעים אלהים אלא יודע לשון יחיד. וכדאמרינן כ"מ שיש פתחון פה למינים תשובתו בצדן. ומ"ש יודעי טוב ורע קאי אאדם וחוה כאילו אמר והייתם יודעי טוב ורע כאלהים:
התחיל אומר דלטוריא כו'. פי' הערוך חנף ורכילות:
כל שנברא אחר חבירו כו' שנראה שהקב"ה מחבב היותר אחרון. והחוש מעיד ע"ז. שזה משמש לזה כדמפרש ואזיל:
ורקיע בשני אינו סובלן בתמיה. וכו' הרקיע אינו סובל השמים ותומך אותם והרי הוא תחת כולן (מת"כ):
אינן מספקין את מימיו הרקיע מספיק מים לדשאים נמצא הדשאים משובחים:
אין מבשלין פירותיו. של יום ג' הרי שהוא שולט על בריאת יום ג' שאם לא יבשלו המאורות שנבראו בד' את הפירות שנבראו בג' לא יצמחו ולא יגדלו:
זיז עוף טהור הוא דכתיב ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי. ודעת חז"ל שהוא עוף דגבי כל עוף הרים מייתי ליה. ומ"ש שהוא טהור מדכתיב התם אם ארעב לא אומר לך. ולא שייך לומר אכילה בטמאים (יפ"ת) וע' ויק"ר פ' כ"ב. ובערוך ערך זיז ג' גרס עוף גדול:
מכסה גלגל חמה. הרי ששולט במאורות. הרי מין אחד מהעופות מיהת שליט במאורות (יפ"ת):
לשלוט בכל כדכתיב ורדו בדגת הים וגו':
קדמו ואכלו כו' ואם תאכלו ותהיו שלמים כאלהים יודעי טוב ורע א"א לברא עוד אחרים יותר שלמים מכם וכ"ז דברי נרגן כזב ולה"ר:
ותרא האשה כו' ראתה דבריו של נחש. דרש מה ראתה. ראתה דברי הנחש: