עץ יוסף על בראשית רבה/יז/ח
<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה יז |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • יח •
מפני מה האיש כשיוצא מרחם אמו פניו למעלה ובדורות הראשונים היה הטבע כן. אבל בדורות אחרונים נשתנה טבע זו. וגם שניהם נולדים פעם למעלה ופעם למטה פניהם ופעם מן הצד:
האיש מביט למקום ברייתו. למטה מן האדמה. והאשה מבטת למקום ברייתה למעלה לגוף שממנו נבראת. ועיין בענף:
להתבסם במיני בשמים וסממנים מפני שהזוהמות מצוי בהן יותר מן האיש:
אם תניח בשר ג' ימים ואע"פ שמעצם ממש נבראת וכמ"ש בסמוך שמקשקש ועצם אינו מסריח לעולם. מ"מ היה בשר ג"כ בצלע ההוא וכדאמרו לעיל שהיתה מליאה רירין ודם (יפ"ת):
האשה קולה הולך שקולה דק ונשמע למרחוק. וקול האיש עבה ואינו נשמע:
כיון שנתן לתוכה לתוך הקדרה:
עצם קולה הולך. שהעצם קשה ומקשקש בקדרה כפעמון ונשמע קולו. וכן קול האשה נשמע לפי שנבראת מעצם. אבל אדם נברא מאדמה ואפי' יקשקשו בה כמה פעמים אין הקול נשמע. ולפי שאין דרך ליתן עפר בקדרה אלא בשר. לא אמר במשל כפי הנמשל (יפ"ת):
להתפתות פרש"י ז"ל לדרך ארץ אחר שכנסה ובס"א הגי' להתפייס מכעסו:
אינו נשרה וכן אין בכל דברי ריצוי כדי להתיש כעסה וחוזק לבה:
תובע באשה. לישא אותה לאשה. ואין האשה תובעת באיש להנשא לו:
והוא מבקש אבדתו. ולכן האיש מבקש האשה שהיא אבדתו ועצם מעצמיו וצריך אליה לשמושו ועניניו כבעלים לאבדה:
מפני מה האיש כו' שהאשה הרא ולא האיש:
יוצא ראשו מגולה. לפעמים ואינו מקפיד בדבר:
לאחד שעבר עברה. וכן האשה שהכשילה לאדם בעץ הדעת והמיתתו. מתביישת:
אצל המת תחלה כשמוליכין את המת הנשים הולכות לפני המטה. ואחריהם האנשים:
שגרמו מיתה לכן קודמות לגמול חסד למתים לתקן קצת המעוות:
ואחריו כל אדם ימשוך אותם ההולכים אחריו כולם ימשכו אחרי המת:
ולפניו נשים הולכות לפניו. אין מספר. והא דאמר בנשים לשון אין מספר אפשר דג"ש יליף מעלמות אין מספר (יפ"ת):
מפני מה ניתן לה מצות נדה. מצות שמירת דם נדה להיותו מטמא. ומפרש שהוא לכפר על חטאה ואילולא כן לא היה מטמא כעין דם טוהר של אשה (נזה"ק):
ומפני מה ניתן לה חלה. פי' למה נתייחדו מצות אלו לאשה יותר מלאיש. שנשים מתות בשעת לידתן עליהן. והאיש אינו מת עליהן אע"פ שגם הוא מצווה על חלה והדלקת הנר (יפ"ת):
גמר חלתו של עולם כדלעיל בריש פ' י"ד ושם פירשתי:
שכבתה נשמתו של אדם ונשמה קרויה נר כדכתיב נר ה' נשמת אדם. לכן נתן מצות נר שבת שתבא מצות נר ותכפר על כבוי נר. ועוד דבשבת איכא נשמה יתירה (יפ"ת):