עץ יוסף על בראשית רבה/יז/ד
<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה יז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • יח •
כתיב ויאמר אלהים כו' וס"ד ויעש אלהים את חית הארץ וכאן כתיב עוד הפעם ויצר ה' אלהים מן האדמה כל חית השדה:
וכאן לכיבוש הביאם לאדם מתחלת יצירתם לקבל כיבוש האדם ההכנעה והמורא והפחד הטבעי. ודורש ויצר מלשון מצור וכיבוש. ובשוח"ט הגירסא וכאן לכינוס כד"א כי תצור אל עיר. ופי' שכנסם והביאם אל האדם לקרא להן שמות (והוא לשון מצור שנאספין על העיר מסביב) ובשוח"ט גרסינן לה להא בתר דר' אחא דבסמוך דקריאת שמות:
חכמתו מרובה משלכם בטבעיות לפי שהם ממינו. ואחר שיש לו מעלה יתירה עליהם בדבר אחד. ראוי שיברא כדי שלא יהיה זה השלימות נעדר מהמציאות (יפ"ת):
הביא לפניהם כו' בא להראות להם חכמתו עליהם. בהביאו לפניהם את הבהמה וגו' ולא ידעו. ואז העבירן לפני האדם כו' (יפ"ת):
זה שור כו' שמות אלו ודאי אינן שמות הסכמיים. כי זה אין בו חכמה. אלא מורים על שרשם וטבעם. וע' ביפ"ת ונזה"ק באריכות:
ואתה מה שמך כו' אפשר שזה מרומז במ"ש מה יקרא לו קאי על האדם מה שיקרא לעצמו:
ואני מה שמי הראה להם עוד חכמתו כי לו ית' ג"כ יקרא שם כמותם ונמצא שחכמתו שלימה בקריאת שמות כולם:
אדני שאתה אדון כו' ששם הויה מורה על היותו מהוה וממציא כל המציאות. והיה הוה ויהיה. וכ"ז אנו יודעין מצד אדנותו. ולכן כאשר הכירו היותו אדון על כל העולם קראו בשם הויה:
שקרא לי אדה"ר במדרש קהלת ובתנחומא ובפסיקתא הוסיפו לומר הוא שמי שהתניתי ביני לבין עצמי. הוא שמי שהתניתי ביני ובין בריותי ובין מלאכי השרת:
חזר והעבירן לפניו זוגות תחלה העבירן לפניו לענין קריאת שמות. ואח"כ חזר והעבירן לענין העזר כדי שיתבונן שגם הוא צריך עזר ויבקש כדמפרש והולך:
ולי אין בן זוג ואפי' למ"ד דו פרצופין נבראו ביקש שיהי' לו בן זוג עומד לנגדו. כי זה יותר נאות לענינו:
ולמה לא ברא לו תחלה. קודם שתבע' מפיו:
לקרות עליה תגר ששאמר האשה אשר נתת עמדי:
עד שתבעה מפיו שהתבונן על העדרה כי רע הוא. והבין שאף שמסובב מזה לפעמים פרט אחד לרע. אכן בכלל היא טובה ומוכרחת לאדם ועכ"ז התרעם: