עץ יוסף על בראשית רבה/יז/ג

<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה יז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • יח • 

לדף המדרש • לכל הפרשה במדרש

אעשה לו עזר כנגדו. כנגדו משמע חלוקה עליו וסותרת את דבריו:

אם זכה פי' אם יזכה תהיה לו לעזר. ואם לא יזכה כנגדו. וע' יבמות ד' ס"א:

כאשתו של ר"ח בר חכינאי. שנשאת לו והמתינה לו י"ב שנה כדי שילך ויעסוק בתורה כדאיתא בפ' אע"פ:

אנתתא בישא כו' אשה רעה:

והות ברתא דאחתיה והיתה בת אחותו ועם היותה בת אחותו היתה מבזהו ובלתי אהבתו (יפ"ת):

והוית בזית כו' והיתה מבזה אותו לפני תלמידיו:

אמרו לו תלמידיו. עזוב אותה בגט כריתות לאשה רעה זאת שאינה לפי כבודך:

אמר להו הכתובה רבה. ופורנא היא כתובה. (ותלמידיו אלו לא היו עשירים ולא היו יכולים לעזרו בפרעון כתובתה. עד שבא ראב"ע שהיה עשיר וסיפק בידו. והוא שאמר לו להלן אני יהבינן לה כו'):

פשטין היו חוזרין תלמודן:

מן דחסלין פי' משסיימו:

א"ל משגח רבי כו' א"ל רבי לא אמרת שהיו שניהם גדולי הדור והיו לומדים ביחד. והיה זה קורא לזה רבי וזה קורא לזה רבי:

א"ל משגח כו' א"ל ר"י לר"א השגחנא לדברי ואנחנו נלך לבית לאכול:

כי סליק כו' כשעלה ר"י לביתו היתה משפלת פניה למטה בפנים זועפים ויצאה לה לחוץ:

צפה ר"י והסתכל בקדירה. א"ל דרך שאלה היש בזאת הקדרה כלום לאכול:

פרפריין מיני לפתן:

פרגן תרנגולים קטנים או פי' צפורים קטנים:

ידע ר"א כו' ידע והבין מה ששמע. כלומר הבין שהיו שונאים זה את זה ושתק והיויושבין ואוכלין:

א"ל רבי כו' א"ל ר"א לר"י לא אמרת שיש בקדרה אלא פרפיין והא מצינו שיש בתוכו פרגיון:

מעשה נסים הם בוש לומר שאשתו הטעתו והתלה בו:

מן דחסלין כו' משסיימו לאכול א"ל ר"א לר"י פטור אותה שאינה עושה לפי כבודך. שכבר נודע לו הענין שאשתו רעה ומצוה לגרשה (יפ"ת):

פסק לה פורנא פסק לה הכתובה וגירש אותה. והיו משיאים אותו אשה אחרת טובה ממנה:

גרמין חובין כו' גרמו לה עונותיה והלכה ונשאת לשומר העיר. לאחר ימים באו יסורים עליו ונעשה סומא:

והות ציירת בידיה כו' והיתה אוחזת בידו ומחזרת אותו על כל השווקים והרחובות שבעיר. וכיון שהגיע לרחוב של ר"י היתה עומדת וחזרה לאחוריה:

מן דהוה כו' מפני שהיה אותו האיש מכיר ובקי ברחובות העיר. אמר לה למה אין אתה מוליכני לרחוב של ר"י. ואני שמעתי עליו שהוא עושה צדקה הרבה. מצוה פי' צדקה:

משבקתיה גרושתו אנכי ואין בי כח מפני הבושה לראות הסברת פניו:

חד זמן אתון קרון. זמן אחד באו וקראו על הפתחים ברחוב של ר"י:

ארגיש רגיז ומתקוטט עמה יום ראשון ושני בסוף התחיל להכותה והלך הקול בתוך הרחוב והיו מתרגזים בכל העיר:

אודיק ר"י הביט ר"י בשביל קולם וראה אותם מתבזים בתוך העיר:

הוא מובדא כו' בכל יום ויום היא מאבדת ממני פרנסת רחוב זו שאינה רוצה להוליכני בה:

נסבהון כו' לקח אותם והיה נותן אותם בבית אחד משלו:

ע"ש ומבשרך לא תתעלם שמצוה לזון את גרושתו. וכ"ה בתד"א פ' כ"ז. וכדדרשינן לקמן מבשרך לא תתעלם זו גרושתו דהות בשרו ושארו. פי' שהיה מתחלה עמה כבשר אחד: