עמוד:Salomon Buber. Midrash Tanhuma.1885.pdf/265

שמור. אבל אם תגזור עליכם לבטל את התורה ואת המצות ואת השבת – אל תשמעו להם. אני פי מלך שמור, בכל דבר שהיא צריכה, אבל על דברת שבועת אלהים אל תבהל מפניו תלך [אל תעמוד בדבר רע] (קהלת ח, ג), למה? שאין מבטלין אתכם מן המצוות אלא שתכפרו בהקב״ה; לפיכך על דברת שבועת אלהים. וכן עשו חנניה מישאל ועזריה, בשעה שהעמיד נבוכדנצר את הצלם, אמרו לו: מה אתה סבור, שאתה משליך אותנו לתוך כבשן האש ואין הקב״ה מציל אותנו? בין מציל בין שאינו מציל אין אנו משתחוים לצלם, שנאמר: "הן איתי אלהנא די אנחנא פלחין יכיל לשיזבותנא מן אתון נורא יקדתא ומן ידך מלכא ישזיב" (דניאל ג, יז), וכתיב בתריה: "והן לא ידיע להוי לך מלכא די לאלהיך לא (אנחנא) [איתנא] פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד" (דניאל ג, יח). אמר להם נבוכדנצר: אמת אתם אומרים, שנאמר: "הצדא שדרך מישך" (דניאל ג, יד). אמרו לו: (לא חששין אנא על דנא פתגם לאתבותך) [לא חשחין אנחנא על דנה פתגם להתבותך] (דניאל ג, טז). אמרו לו: כל מה שתגזור עלינו ארנוניות ומסין וגולגליות אנו שומעין לך, אבל לכפור בהקב״ה אין אנו שומעין לך, על דברת שבועת אלהים, אל תבהל מפניו תלך. כיון ששמע מהם כך, התחיל קוצף, שנאמר: "באדין נבוכדנצר התמלי חמה" (דניאל ג, יט). כיון שהסיקו את הכבשן, השליכו אותן אסורין,