עירובין קא ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה עשרה טפחים דברי רבי מאיר אמרו לו מעשה בשוק של פטמים שהיה בירושלים שהיו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח רבי יוסי אומר שוק של צמרים היה:
תנו רבנן פתחי שערי גינה בזמן שיש להן בית שער מבפנים פותח ונועל מבפנים מבחוץ פותח ונועל מבחוץ מכאן ומכאן פותח ונועל כאן וכאן אין להן לא לכאן ולא לכאן אסורין כאן וכאן וכן חנויות הפתוחות לרה"ר בזמן שהמנעול למטה מעשרה מביא מפתח מערב שבת ומניחו באיסקופה למחר פותח ונועל ומחזירו לאיסקופה ובזמן שהמנעול למעלה מעשרה מביא מפתח מערב שבת ומניחו במנעול למחר פותח ונועל ומחזירו למקומו דברי רבי מאיר וחכמים אומרים אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה טפחים מביא מפתח מערב שבת ומניחו באיסקופה למחר פותח ונועל ומחזירו למקומו או בחלון שעל גבי הפתח אם יש בחלון ארבעה על ארבעה אסור מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות מדקאמר וכן חנויות מכלל דבאיסקופת כרמלית עסקינן האי מנעול היכי דמי אי דלית ביה ארבעה מקום פטור הוא ואי אית ביה ארבעה בהא לימא רבנן אף בזמן שהמנעול למעלה מי' מביא מפתח מע"ש ומניחו באיסקופה למחר פותח ונועל בו ומחזירו לאיסקופה או לחלון שעל גבי הפתח והא קא מטלטל מכרמלית לרה"י אמר אביי לעולם דאין בו ארבעה ויש בו לחוק ולהשלימו לד' ובהא פליגי דר"מ סבר חוקקין להשלים ורבנן סברי אין חוקקין להשלים אמר רב ביבי בר אביי ש"מ מהא מתניתא תלת ש"מ חוקקין להשלים וש"מ הדר ביה ר"מ משערי גינה ושמעת מינה מדרבנן איתא לדרב דימי דכי אתא רב דימי א"ר יוחנן מקום שאין בו ארבעה על ארבעה מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו:
מתניתין נגר שיש בראשו גלוסטרא רבי אליעזר אוסר ורבי יוסי אמתיר. אמר רבי אליעזר מעשה בכנסת שבטבריא שהיו נוהגין בו היתר עד שבא רבן גמליאל והזקנים ואסרו להן ר' יוסי אומר איסור נהגו בו ובא רבן גמליאל והזקנים והתירו להן:
גמ' בניטל באגדו כ"ע לא פליגי כי פליגי
רש"י
עריכה
אלא אם כן עשו וכו' - אסיפא קאי דהשתא כי קאי בגינה קאי ברשות היחיד ועולה עד לרקיע:
שערי גינה - סתם מנעוליהן גבוהין עשרה ורחבין ארבעה ורשות היחיד הן:
בית שער - בית קטן ופתח הגינה פתוח בו ובשערי הגינה הסמוכין לרשות הרבים עסקינן מדקתני סיפא וכן חנויות הפתוחות לרשות הרבים:
פותח ונועל בפנים - דבית שער רשות היחיד הוא וכן כשהוא מחוץ לא לכאן ולא לכאן אסורין מכאן ומכאן. דהמנעול רשות היחיד הוא ואע"פ שהמפתח מונח עליו גזר ר' מאיר שלא יעמוד ברשות הרבים ולא בגינה ויטול מפתח של רשות היחיד שמא יביאנו אצלו לרשות הרבים או לכרמלית:
וכן חנויות - לקמן מפרש האי וכן דבאיסקופת כרמלית בגינה קאמר שערי חנויות פעמים שמנעוליהם גבוהין ופעמים שהן נמוכין לפיכך נתן בהן חילוק (למחר פותח ומניחו על האיסקופה. לקמיה מפרש דמהכא שמעינן דהדר ביה ר' מאיר משערי גינה ולא גזר בעומד ברשות הרבים שלא יטלטל בכרמלית דהא איסוקפה כרמלית היא דרחבה ד' ואינה גבוהה י' וכשנוטל מפתח משם והוא עומד ברשות הרבים ומוליכו דרך אויר האיסקופה למנעול שעל גביו למטה מעשרה קא מטלטל מכרמלית לכרמלית ולא גזר רבי מאיר שמא יביאנו אצלו חוץ לעובי האיסקופה):
למחר פותח ונועל כו' - ועל האיסקופה הוא עומד ומטלטל מפתח מאיסקופה למנעול על דרך אויר האיסקופה דאין טלטול אלא בכרמלית:
ומחזירו למקומו - לאיסוקפה:
מניחו במנעול - אבל לא באיסקופה דכי ממטי ליה מאיסקופה למנעול הא מפיק מכרמלית לרשות היחיד:
למקומו - למנעול על גביו כגון מנעולין הללו של עץ שעושין עניים בפתחיהן וראשיהן רחבין ובלע"ז שרדור"א:
וחכמים אומרים וכו' - לקמן מפרש טעמא דלא משוו ליה להאי מנעול רשות היחיד:
למקומו - לאיסקופה או לחלון שאין בו ארבעה דאף על גב דגבוה עשרה מקום פטור בעלמא הוא:
שמוציא מרשות לרשות - מאיסקופה שהוא כרמלית לחלון שהוא רשות היחיד ואף על גב דהניחו תחילה במנעול שהוא מקום פטור לרבנן ובטל אצל כל הרשויות כרב דימי קיימא לן דאמר בפ"ק ובלבד שלא יחליפו:
מקום פטור הוא - וכי הוי למעלה מעשרה היכי משוי ליה רבי מאיר רשות היחיד ואסר:
ויש בו לחוק - בתוך הדלת אצל ראש המנעול בעוביו של דלת ולהשלים ראש המנעול לארבעה:
חוקקין להשלים - רואין אותו כאילו חקוק:
אין חוקקין - הלכך מקום פטור בעלמא הוא:
הדר ביה רבי מאיר משערי גינה - מדקא שרי לעמוד (ברשות הרבים ליטול מפתח מאיסקופת כרמלית ולהוליכו דרך אוירא למנעול שלמטה מעשרה ולא גזר שמא יביאנו אצלו לרשות הרבים וש"מ סיפא נמי מדקא שרי לעמוד) על האיסקופה כרמלית וליטול מפתח במנעול למעלה מי' באיסקופת כרמלית ולהוליכו דרך אוירא למנעול ולא גזר שמא יביאנו אצלו לאיסוקפה שהיא כרמלית:
וש"מ מדרבנן - דאמרי אם יש ארבעה על ארבעה אסור ליטול מפתח מאיסקופה ולנעול במנעול שהוא מקום פטור וליטלו משם ולהניחו בחלון שהוא רשות היחיד משום דקא מחליף מאיסקופת כרמלית לחלון שהוא רשות היחיד על ידי הנחת מקום פטור:
איתא לדרב דימי - דאמר ובלבד שלא יחליפו:
מתני' נגר - קבילי"א שתוחבין אותו בחור שבאיסקופה לנעול הדלת:
שיש בראשו גלוסטרא - שראשו עבה וראוי לבוכנא לכתוש ולשחוק בו פלפלין ואפילו הכי דתורת כלי עליו ר"א אוסר אלא אם כן קשור ותלוי בדלת כדמפרש בגמרא:
ור' יוסי מתיר - דתורת כלי עליו משום גלוסטרא ולא מיחזי כבונה:
גמ' בניטל באגדו - כשהוא קשור ותלוי בחבל של קיימא וראוי לטלטלו על ידי אותו חבל ואינו נפסק בידיה:
כולי עלמא לא פליגי - דשרי דכיון דקשור ותלוי יפה מוכחא מלתא דלנעול קאי ולא מיחזי כבונה:
תוספות
עריכה
מביא מפתח ומניח באיסקופה. פירש בקונטרס דמהא מדקדק דהדר ביה ר' מאיר משערי גינה ולא גזר לעומד ברשות הרבים שלא יטלטל בכרמלית דהא איסקופה כרמלית היא כדאמרינן לקמן ואין נראה לר"י דמכאן אין להוכיח דאיכא לאוקמא למחר פותח ונועל כגון שעומד על האיסקופה וכן צריך לפרש דאי ברשות הרבים קאי מאי וכן דמשמע דומיא דההוא דשערי גינה ונראה לר"י כמו שהגיה בקונטרס בפירושיו דמסיפא מוכח דהדר בה רבי מאיר משערי גינה דקתני למעלה מי' מניחו במנעול ולמחר פותח ונועל דכי קאי נמי על האיסקופה הוה ליה מכרמלית לרשות היחיד דע"כ איסקופה כרמלית היא דאי מקום פטור אמאי צריך להניח המפתח במנעול יניחו באיסקופה:
מדקאמר וכן חנויות מכלל דבאיסקופ' כרמלית. דוכן משמע דומיא דשערי גינה ואי הויא איסקופת רשות היחיד אם כן היה מטלטל מרשות היחיד לכרמלית וכן אם היתה רה"ר היה מטלטל מרשות הרבים לכרמלית ולא הוי דומיא דשערי גינה דאסרי בכי האי גוונא:
אין חוקקין. והוי מקום פטור והא דקאמר ומניחו באיסקופה הוא הדין ברשות הרבים אלא דסתמא לא מינטר בקרקע משום הכי לא נקיט לה:
רבי יוסי אומר איסור נהגו בו והתירו להם. ואם תאמר והא אמרינן בנדרים בפרק ואלו נדרים (דף פא.) ובפרק מקום שנהגו (פסחים דף נא.) דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם ויש לומר דהיינו כשיודעים שמותר ומחמירין על עצמן שלא ירגילו בני אדם להקל ויבאו להתיר איסור אבל אם מחמירין מחמת טעות מותר להתיר בפניהם:
כי פליגי בשאין ניטל באיגודו. ר"י מפרש דדוקא הכא שרי משום דבראשו גלוסטרא אבל באין בראשו גלוסטרא מודה דאסור אפי' קשור בדלת וסבירא ליה כרבנן דרבי יהודה בנגר הנגרר אי נמי סבירא ליה כר' יהודה דשרי בנגרר והכא איירי בקשור בעיברא דדשא דמודה רבי יהודה בשאינו ניטל באיגודו כדמוכח בסמוך ומשום הכי בעי במתניתין שיהא בראשו
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/עירובין/פרק י (עריכה)
נ א מיי' פכ"ו מהל' שבת הלכה י', סמ"ג לאוין סה, טור ושו"ע או"ח סי' שי"ג סעיף א':
ראשונים נוספים
וכן שערי גינה לא יעמוד בכרמלית ויפתח ברה"י או ברה"י ויפתח בכרמלית דברי ר' מאיר. אמרו לו מעשה בשוק של פטמין כו':
ת"ר פתחי גינה בזמן שיש לה שער מבפנים כו' האי מנעול היכי דמי אי דלית ביה ד' מקום פטור הוא.
אי דאית ביה ד' בהא נמרו רבנן למעלה מעשרה למחר פותח ונועל בו ומחזירו לאיסקופה הא קא מטלטל מכרמלית לרה"י ופריק אביי לעולם דלית ביה ד' ויש בה לחוק ולהשלימו לד' ר' מאיר סבר חוקקין להשלים ורבנן סברי אין חוקקין להשלים ובמקום פטור הוא אמר רב ביבי בר אביי ש"מ מהא מתני' תלת כו':
מתני' נגר שיש בראשו גלוסטרא רבי אליעזר אוסר ורבי יוסי מתיר בנגר הניטל באיגודו פי' הניטל באיגודו אם קשור בדלתיה בדבר שיכול להעמידו דברי הכל מותר כי פליגי בשאינו ניטל באיגודו כגון שהיה קשור בגמי ר' סבר כיון דיש בראשו גלוסטרא.
ש"מ תלת: מסיפא דקתני בזמן שהמנעול למעלה מי' טפחים ש"מ דלר' מאיר חוקקין להשלים, מדאיצטריך להניחו מערב שבת במנעול.
ורבנן סברי אין חוקקין להשלים: וא"ת אם כן לרבנן למה מניחו באסקופה שהיא כרמלית, אפילו ברשות הרבים נמי [דהא] מנעול מקום פטור הוא. י"ל דאין הכי נמי, אלא דאורחא דמילתא נקט דהתם מנטר וברשות הרבים לא מנטר. וא"נ לרבותא נקטיה משום סופה דאם יש בחלון ארבעה על ד' אסור, ואעפ"י שמחליף ברשויות דרבנן שנוטל מכרמלית ופותח במנעול שהוא מקום פטור ומשם מניח בחלון שהוא ר"ה. ואי (לא) נקטי' דמניח ברשות הרבים לא הוה אשמועינן מינה אלא שאסור להחליף [ברשויות דאורייתא].
וש"מ הדר ביה ר' מאיר משערי גנה: ודוקא מסיפא שמעינן לה, אבל מרישא דסיפא דקתני בזמן שהמנעול למטה מי' טפחים מביא מפתח ומניחו באסקופה למחר פותח ונועל בו ומחזירו לאסקופה, ליכא למימר ולמשמע מינה מידי, דאיכא למימר דהתם בעומד באסקופה עצמה דמטלטלים מאסקופה למנעול דהוי מכרמלית לכרמלית, אבל מסיפא דסיפא דאשמועינן לה על כרחין דאפילו תמצא לומר דמיירי כשעומד באסקופה עצמה, מ"מ כיון דמנעול למעלה מי' ויש בו לחוק ד' וקסבר ר' מאיר חוקקין, הרי זה עומד בכרמלית ומטלטל ברשות היחיד.
וכתב הר"ז הלוי ז"ל: ואע"ג דקתני רישא פתחי גינה בזמן שיש להם בית שער [וכו'] אין להם לא מכאן ולא מכאן אין פותחין לה [לא מכאן ולא] מכאן, דאלמא אסור לעמוד בכרמלית ולפתוח ברשות היחיד, לא קשיא, רישא קודם חזרה וסיפא לאחר חזרה. וגם הראב"ד ז"ל כן כתב (בכתוב שם) דבסיפא הדר ביה. והוא ז"ל כתב שהגנה הזאת כרמלית גמורה היא וכגון שאין לה מחיצות גבוהות עשרה, וגם המנעול למטה מעשרה, גם הבית שער אין לו מחיצה עשרה וכרמלית הוא, הלכך כשיש לו בית שער נכנס מבפנים ועומד בתוכה ופותח הגנה שהוא ככרמלית. [אבל] לעמוד בחוץ לרשות הרבים ומכניס ידו לחור הגנה ופותח לא, משום דהשתא עומד ברשות הרבים מטלטל בכרמלית אסור, וזהו קודם חזרה. ותימא לי טובא היכי מייתי סכינא חריפא ומפסק ברייתא [הא] תנן וכן חנויות פתוחות לרשות הרבים, והשתא אמרינן דרישא וסיפא פליגאן אפי' מאן וכו'. ועוד דאם איתא לא הוה שביק גמרא מכל כיוצא בזו דלא מקשינן רישא לסיפא דהוה ליה לאקשויינהו. [ונראה דלא גרסינן] ולא מכאן אין פותחין לא מכאן ולא מכאן, אלא הכי גרסי להם [לא מכאן ולא מכאן] וכן חנויות הפתוחות לרשות הרבים, דמשמע דחדא קתני ולא פליגאן וכן הוא בפר"ח ז"ל. וכן נראה שהיא שנויה גם בירושלמי.
ומסתברא לי דרישא בשהמנעול למעלה מעשרה וכן פירש רש"י ז"ל (דקתני) [דסתם] מנעולי גנה למעלה מי' הן ורשות היחיד הוא כל שיש בו ד' על ד', בשיש בו כדי לחוק אליבא דר' מאיר. גם הבית שער הזה מחיצה עשרה יש לו ורשות היחיד גמורה הוא, והכי קאמר: בזמן שיש לו בית שער מבפנים פותח ונועל בשער הגנה, שהרי זה מטלטל מרשות היחיד מבפנים, כלומר: נוטל את המפתח תחת האסקופה ופותח (ונוטל) [ונועל] לרשות היחיד, אבל לעמוד בחוץ ולהכניס ידו בפנים לחור ולפתוח לא, דהרי זה עומד בר"ה ומטלטל ברשות היחיד דאסור לר' מאיר. וכן אם יש מבחוץ עומד מבחוץ באותו בית שער ופותח ונועל מבחוץ. והוא הדין שיכול לעמוד מבפנים ונוטל מפתח מבחוץ ונועל, שהרי גנה (או) שיש לו מחיצות עשרה (ורשות היחיד) הרי הוא כרשות היחיד ומטלטל ברשות היחיד. ואעפ"י שעשאוהו חכמים ככרמלית, הא הדר ביה ר' מאיר משערי גנה, וה"ה אם אין לה מחיצות עשרה שהיא כרמלית גמור, אלא משום דקתני רישא פותח ונועל מבפנים ומבפנים דוקא קתני, סיפא נמי פותח ונועל מבחוץ, ולעולם בין מבפנים בין מבחוץ, ולא איצטריך אלא שאין להם בית שער בחוץ שאינו פותח מבחוץ בין שעומד בפנים, שהרי זה נוטל מפתח מתחת האסקופה שהוא רשות הרבים ופותח במנעול שהוא רשות היחיד. ואי נמי ה"ק נוטל את המפתח מבחוץ ופותח, ולאפוקי שלא יוציא מפתח מבחוץ לפנים מפני שמוציא מכרמלית לרשות היחיד. ואע"ג דמילתא פשיטא היא דכל הני לא אצטריכי, אלא משום סיפא דסיפא איצטריך לאשמועינן הני תלת דאמרין, כנ"ל.
עוד אני תמה מדברי הראב"ד ז"ל דכיון שהוא מפרש שהגנה הזאת אין לה מחיצות גבוהות עשרה והמנעול למטה, למה ליה בית שער מבפנים לפתוח מבפנים, והלא הגנה עצמה כרמלית גמורה היא ומכרמלית לכרמלית קא מטלטלי. אבל לפי פירושינו לא קשיא מידי, דאף על גב דקיימא לן כר' יוחנן דאמר מחיצה היא אלא שמחוסר דיורין ורשות היחיד הוא, מכל מקום כיון דעשאוהו חכמים ככרמלית והמנעול למעלה מעשרה וראוי לטלטל בו ד' על ד', אי נמי שיש בו ד' על ד', והוי ליה כמטלטל מכרמלית לרשות היחיד. עוד קשיא לי אשמעתין דקא משמע דכולה ברייתא במנעול שאין בו ד' על ד' אלא שראויין לחוק, אם כן מאי טעמא לא פליגי רבנן עליה דר' מאיר אלא בסיפא דסיפא, לפלוג בכולהו גבי שערי גנה.
- [מכאן חסר בכתב-יד והשלמנו מדברי רבנו המובאים במקומות אחרים].
ת"ר וכו' פתחי גנה וכו': פרש"י ז"ל סתם פתחי גנה היה עושין להם מנעול שהוא רחב ד' טפחי' וגבוה י' ובי' שער הזה הוא רחב ד' על ד' לכל הפחות ומחיצותיו גבוהות עשרה דהויא לה רשות היחיד וכשעומד שם ופותח ונועל המנעלי הרי הוא עומד ברשו' היחיד ומטלטל ברשו' היחיד ואם פותח ונועל מבחוץ הרי הוא כעומד ברשות הרבים ומטלטל. והא דקתני בזמן שיש שם בית שער שהוא פותח כדמפרש ואזיל הא פשיטא וכלה משו' סיפא תני לה גרש"י ז"ל אין להם בית שער לא מכאן ולא מכאן אינו פותח לו לא מכאן ולא מכאן ולפי זה גזר ר' מאיר אפילו בעומד בכרמלי' ומטלטל ברשו' היחיד ואע"ג דמסיפא דמתני' דייקי' דהדר ביה ר' מאיר משערי גנה וס"ל בכרמלי' לא גזרי' י"ל דרישא קודם חזר' וסיפא לאחר חזר' ומשנ' לא זזה ממקומ' וכן פירשו הראב"ד והר"ז ז"ל וכמ' מפרשי' ז"ל ואינו מחוור דכל כה"ג הוה להו לאקשויי בש"ס רישא אסיפ' ולתרוצי הכין כדעבדי בכל דוכת' ועוד דכיון דלא פליגא אמאי דקתני סיפא גבי חנויו' היכי קתני וכן חנויו' ולפי' הנכון כדגר"ח ז"ל דגרי' הכין אין להם לא מכאן ולא מכאן וכן חנוי' הפתוחו' לרשות הרבים בזמן שמנעיל כו' וכלה חדא היא והשתא בהאי ברייתא לא גזר ר' מאיר בכרמלית כלל והדר ביה ממאי דגזר במתני' אף בכרמלית כדדייקי' ממאי דאהדרו ליה רבנן בירושלם וניחא לן טפי למימר דהדר ביה מלמימר דברייתא פליגא אמתני' ויש לנו על מה שנסמוך שהרי כשהעידו לו חכמים ממה שהיו עושין בירושלם לא השיב להם ר' מאיר כלום ולפירש הזה הסכים ע"י מורי הר"א הלוי ז"ל ואחרי כן מצאתי למורי הרשב"א נראה שפי' כן ולפי זה הא דקתני יש להם בית שער מבפנים פותח ונועל מבחוץ ה"ה אפילו בלא בית שער אלא דדינין בעלמ' קתני ומפני שהיה דרכן בכך דכלה מתנייתא צריכותא בסיפא לאשמועי' תלת הלכתא דדייקי' מינה בסוף שמעתין וזה נ"ל ברור.
הא דקתני וחכ"א בזמן שהמנעול למעלה מי' מביא מפתח מי' איכא למידק לרבנן למה לי להניחו באסקופה דהא לקמן אוקימנא במנעול שאין בו ד' על ד' ורבנן לית להו חוקקין להשלי' וכיון דכן אף ברשות הרבים יכול להניחו וליטלו משם למחר ולפתוח ולנעול בו ולהחזירו לשם דהא מנעול זה מקום פטור הוא וי"ל דאה"נ ומשום סיפא נקט לה שאע"פ שנטלו מאסקופה לכרמלית אינו נותנו אחרי כן בחלון שיש בו ד' על ד' ולאשמועי' דאסור להחליף דרך מקום פטור ואפילו מרשות דרבנן לרשו' דאוריית' וכדדייקי' עלה לקמן ואלו קתני לה כשהניחו ברשות הרבים לא הוה שמעי' דאסור להחליף אלא ברשויות דאורייתא כך גר"י והוא גרש"י ז"ל מדקתני וכן חנויות מכלל דאסקופה בכרמלית עסקי' פי' מדמדמי ליה לשערי גנה שהיא כרמלית ובודאי דבלאו הכי נמי שמעי' לה ממילתא דרבנן דאי באסקופה רשות היחיד או מקום פטור למה אינו מחזירו לחלון שאין בו ד' על ד' דהא ודאי מותר להחזיר מרשות היחיד לרשות היחיד דרך מקום פטור וכ"ש אם היא אסקופה מקום פטור ואם באסקופה רשות הרבים לא היה נועל משם ונועל דהא מטלטל מרשות הרבים לרשות היחיד לרבי מאיר אלא דניח' ליה לתלמודא מרישא דקתני וכן חנויות ויש ספרים שאין גורסין כן ש"מ לרבי מאיר חוקקין להשלים ק"ל מאי שמעתא דהא שמעי' לה שפיר ממתני' דכפה דההיא לית ליה פתרון אלא בהכי וכדנקטי' לה בכל דוכתא להדיא וי"ל דאפילו הכי כיון דלא מתנייתא בהדיא התם בעי' למידק לה מהכא נמי אגב דדייקי' באידך א"נ דהכא קמ"ל טפי דאמרי' לה אפילו בדלתות בעלמא שיש קצת תורת כלי עליהם אלא שמחוברין לקרקע כנ"ל:
וש"מ הדר ביה רבי מאיר משערי גנה פר"שי ז"ל דדייקי' לה מרישא דסיפ' דקתני בזמן שהמנעול למטה מעשרה מביא מפתח מע"ש ומניחו באסקופה למחר פותח ונועל בו ופירש הוא ז"ל שעומד ברשות הרבים. ונוטל מפתח מן האסקופה שהיא כרמלית ומוליכו דרך אוירה למנעול שלמט' מעשרה שהוא ג"כ כרמלית לר' מאיר שהרי יש בו ד' אליבא דרבי מאיר דאמר חוקקין להשלים ולא גזר שמא יביאנו אצלו והקשו בתוס' דאי מהא ליכא הכרחה דהדר ביה דמנלן כשהוא עומד ברשות הרבים דילמא בשעומד באסקופה דהא על כרחין סיפ' דקתני בזמן שהמנעול למטה מעשרה מביא מפתח מע"ש ומניחו על המנעול ולמחר פותח ונועל בו היינו שעומד על האסקופ' דאי בשעומד ברשות הרבים ה"ל עומד ברשות הרבים ומטלטל במנעול שהוא רשות היחיד ואלו ר"מ מכרמלית ושערי גנה הוא דהדר ביה אבל מרשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד לא הדר ביה ורש"י ז"ל ג"כ פירש דסיפא בשעומד על האסקופה לפיכך פר"י ז"ל דמההיא סיפא שמעי' ליה שעמד על אסקופה כרמלית ומטלטל במנעול שהוא רשות היחיד לר"מ ומאי דגרסי' במקצת ספרינו ברישא עומד ברשות הרבים אינו מעיקר נסחת הש"ס אלא דדפסוה בנסחי מפירש רש"י ז"ל וא"ת וכיון דאוקי' במנעול שאין בו ד' ולרבנן אין אומרי' חוקקי' להשלים וה"ל מקום פטור אדמפלגי רבנן בסיפא לפלגו ברישא דמתנייתא דלא צריך בית שער (אלא) דהא בין מבחוץ בין מבפנים במקום פטור הוא מטלטל וי"ל דלא שמעוה רבנן לרבי מאיר כדקתני לה ברישא וכי איירי קמייהו בסיפ' אתו ואפליגו עליה כנ"ל עי"ל וכן נראה מפרש"י ז"ל דמנעול חנויות אוקימנא בשאין בו ד' על ד' אבל מנעול דשערי גנה בשיש בו ד' על ד' (הוא ממש) והא דנקיט תנא סתמא משום דפסיקא ליה דסתם שערי גנה יש במנעולים ד' וסתם שערי חנויות אין במנעולי' ד' והקשו בתו' מנעול זה היאך הוא רשו' היחוד שהרי יש תחתיו בקיעות גדיים ותירץ ר"י ז"ל דיש תחתיו האסקופה אין כאן בקיעת גדיים עי"ל דהכא מטעם פי תקרה יורד וסותם רשות היחיד שהמנעול נתון בתקרה ד' וכל שאנו מתירין בפי תקרה יורד וסותם לא חיישי' לבקיעות גדיים וכדמוכח גבי אכסדרה ובכל דוכתא כנ"ל ולענין פסק הא קי"ל כרבנן דעומד אדם ברשות היחיד ונועל ברשות הרבים או בהפך ולא גזרינן שמא יביאנו אצלו ומיהו מה שנהגו במקצת המקומות שיש להם פתחים יוצאין לרשות הרבים ומוציאין המפתח מתחת פתח הבית מבפנים ופותחין בו שלא כדין הם עושין דהא קא מפקי המפתח מן הבית שהוא רשות היחיד לחוץ לבית שהוא רשות הרבים או צידי רשות הרבים שהם כרמלית ואע"פ שפעמים שבולט חוץ לפתח תקרה שיש בה ד' הא קי"ל דתוך הפתח כיון שיש בו ד' או שאין בו ד' צריך פתח אחר להתירו כל היכא דלא גבוה שלשה ופתוח לכרמלית וכדאי' בפ"ק אבל אם היא גבוה ד' טפחים מותר ואף בזה היה ראוי לגזור ואף בפתחי גנה יש לאסור דהא מדינה דאורייתא גנה רשות היחיד והזורק לתוכו מרשות הרבים חייב ככל קרפף שלא הוקף לדירה ואפי' יותר מב"ס.
וש"מ איתא לרב דימי כו': הקשו בתוספות אדרבה פליג עליה לפום מאי דאמרינן בפרק כיצד משתתפין דס"ל לרב דימי דברשויות דרבנן מותר להחליף והכא ברשויות דרבנן הוא דאסקופה כרמלית היא ותרצו דמהא דרב דימי דמייתי' הכא לאו משמע מיהת דאיהו שרי ברשויות דרבנן ואנן הכי אמרי' דודאי ממתנייתא שמעינן דאיתא להאי מימרא דרב דימי דכיון דאיתניא ליה ברשויות דרבנן כ"ש דאיתא ברשויות דאורייתא כי האי מימרא דרב דימי דהא דמתנייתא עדיפא מדרב דימי והא דלא אמרי' דאיתא לדזעירי משום דלא אשכח ליה מימרא בהדיא דאסר זעירי להחליף ברשויות דרבנן אלא דתלמוד' הוא דקים ליה דההיא דפרק חלון זעירי אמרה ולפי הפירש הנכון שכתבנו בפרק כיצד משתתפין אין צריך לכל זה והפירש ההוא נכון ומוכרע ממקומו ותו לא מידי:
מתני' נגר שיש בראשו גלוסטרא כו': פי' יתד שתוחבין אותו אחר הדלת בחור האסקופה אם יש בראשו כמין ראש בוקנא לשחוק בו פלפלין או מלח רבי אליעזר אוסר לנעול בו אם אינו קשור ותלוי באויר ככל נגר דעלמא ובעבור הגלוסטרא לא חשבי ליה כלי וכיון דכן מחזי כבונה ורבי יוסי מתיר לנעול בו דס"ל דגלוסטר' משוי ליה כלי ובכלים לא מחזי כבונה שאין אדם מבטל כליו וידוע הוא שלא הניחו שם אלא לפי שעה ועתיד ליטלו להשתמש בו ומשמע שאף רבי אליעזר מודה בכל שהוא כלי גמור אבל בזה שהוא משמש לשני תשמישין הוא חולק וכן אמרינן בירושלמי א"ר יוסי בר אבין לדברי המתיר עושה הנגר טפל לגלוסטרא לדברי האוסר נעשית גלוסטרא טפל לנגר ע"כ והיינו דאמרי' בש"ס דבניטל באוגדו כ"ע לא פליגי משום כשניטל באוגדו תורת כלי עליו וכדבעי' לפרושי התם בס"ד וזו שטת ז"ל ובתוספות הרב רבי ישעיה ז"ל כן כתב ולפי זה הא דאמרי' גבי פקק החלון דלרבי אליעזר בעי קשור ותלוי ורבנן אמרי קשור אע"פ שאינו תלוי מיירי בשאינו ניטל באגדו ובשאין שם תור' כלי שיהא ראוי להשתמש בדברים אחרים ואינו ראוי אלא לתשמיש זה בלבד הא בשיש עליו תורת כלי לתשמישין דעלמא דכ"ע לא בעינן תלוי ולא עוד אלא דאפילו קשור לא בעינן במה שיש בו תורת כלי כדבעי' למכתב קמן בש"ס וכן פירש הרב רבי ישעיה ז"ל אבל הראב"ד ז"ל נראה שהוא סבר דלענין איסור נעילה לא מהני תורת כלי ומתני' דפקק החלון מיירי אע"פ שניטל באגדו ושיש עליו תור' כלי ומשנתינו דהכא ובש"ס דעלה לענין היתר טלטל בלחוד היא שנוים ומשום מוקצה נגעו בה דר"א אומר דגלוסטרא לא משויא לה כלי לטלטלו הא לענין לנעול בו כפלוגתא דנגר הנגרר וכפלוגתא דפקק החלון ואין זה נכון ודבר הלמד מענינו הוא שהביאוה על ענין נעילת דלתות אלמא אף היא לענין היתר נעילת דלת שנויה.
מהדורא תנינא:
בניטל באגודו דכ"ע ל"פ פי' המורה בניטל באיגודו כשהיא קשור ותלוי' בחבל של קיימא שראוי לטלטלו ע"י אותו חבל ואינו נפסק בידים, ואינו ניטל באגודו הוא שהחבל דק ואם הי' רוצה ליטלו משם ולטלטלו ע"י אותו חבל מיד נפסק, ואינו נ"ל דכיון דטעמא דר' יוסי היא משום דגלוסטרא משויא ליה כלי מה לי קשור בדלת מה לי אינו קשור ונ"ל לפרש דניטל באגודו הוא כי האי דבעי למימר לקמן עשה לו בית יד מהו כך הי' לנגר זה קשר אחד שהיו נוטלין אותו באותו הקשר והיו תולים אותו בכותל כדרך שאר הכלים ובזה אפילו ר"א מודה דשרי דכלי גמור הוא אלא כי פליגי כשלא הי' בו שום אגוד דר' יוסי סבר גלוסטרא משויא ליה כלי ואין בכלים משום תורת בנין ור"א סבר לא חשיבא גלוסטרא בלחוד לשוויא כלי בלא אגד ירושלמי א"ר יוסי בי"ר בין כדברי מי הוא מתיר עושה את הנגר טפל להגלוסטרא כדברי מי שהוא אוסר עושה הגלוסטרא טפלה לנגר:
מתוך: מאירי על הש"ס/עירובין/פרק י (עריכה)
זהו ביאור המשנה ופסק שלה ולא נתחדש בה בגמרא דבר לענין פסק אלא שמתוך שהסוגיא מבולבלת אני רואה להעירך מעט בביאורה והוא שאמרו בה פתחי גנה ר"ל שסתמן מנעול שלהם למעלה מעשרה וכל שיש בהם ארבעה נמצאו רשות היחיד לדברי הכל או אם אין בו ארבעה על ארבעה אלא שהוא עבה בכדי שיש לחוק בעביו ארבעה טפחים והוא רשות היחיד לדעת ר' מאיר שסובר חוקקין להשלים בזמן שיש להם בית שער מבפנים פותח ונועל מבפנים. פי' בית שער זה הוא בית קטן שפתח הגנה פתוח לו והשומר עומד לשם בשעת גשמים ולפעמים עושין אותם מבפנים ולפעמים עושין אותם מבחוץ. ומכל מקום סמוך לפתח הוא. ואמר על זה שאעפ"י שהגנה עצמה כרמלית שהרי יתרה היא מבית סאתים אם יש לה בית שער מבפנים פותח ונועל מבפנים. כלומ' שעומד בפנים ונוטל את המפתח מתחת האסקופה ופותח ונועל בשער הגנה דרך חוץ שנמצא עומד ברשות היחיד ומושיט ידו דרך חור בחוץ ופותח או נועל שהרי מטלטל הוא מרשות היחיד לרשות היחיד אבל אסור לו לעמוד בחוץ ולפתוח שהרי עכשו עומד ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד. בית שער מבחוץ. ר"ל חוץ לגנה עומד הוא בתוך הבית שער ופותח ונועל גם כן דרך חוץ שהרי עומד ברשות היחיד ומטלטל ברשות היחיד ובזו אף אם הוא עומד בפנים ר"ל בגנה אסור שהרי מכרמלית לרשות היחיד הוא. היה להם בית שער מכאן ומכאן על הדרך שביארנו אין להם בית שער כלל אינו פותח ונועל כלל שהמנעול רשות היחיד. ואם עומד מכאן נמצא עומד ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד. ואם מכאן נמצא עומד בכרמלית ומטלטל ברשות היחיד. וכן חנויות הפתוחות לרשות הרבים בזמן שהמנעול למטה מעשרה שהוא כרמלית מביא מפתח מערב שבת ומניחו באסקופה שהוא כרמלית גם כן שסתם אסקופה זו כרמלית היא ולמחר פותח ונועל כדרכו ומחזירו לאסקופה ובזמן שהוא למעלה מעשרה שהוא רשות היחיד מביא מפתח מערב שבת ומניחו במנעול ולמחר פותח ונועל כדרכו ומניחו במקומו ואעפ"י שהאסקופה כרמלית והוא עומד עליה מותר שעומד אדם בכרמלית ומטלטל ברשות היחיד. ועל זה אמרו הדר ביה ר' מאיר משערי גנה ואם כן במנעול למטה מעשרה אפי' אינו עומד באסקופה אלא ברשות הרבים מותר וחכמים אומרים אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה מביא מפתח מערב שבת ומניחו באסקופה ולמחר פותח ונועל בו ומניחו בהאסקופה או בחלון שעל גבי הפתח ופירושה שהמנעול מקום פטור הוא שאינו רחב ארבעה אלא שיש בו עובי לחוק בו והם סוברים שאין חוקקין להשלים ונמצא טלטולו מכרמלית למקום פטור וכן בחלון שאין בו ארבעה על ארבעה שעל הפתח ואם היה בחלון ארבעה על ארבעה הרי נמצא מוציא מאסקופה שהיא כרמלית לחלון שהיא רשות היחיד דרך המנעול שהוא מקום פטור וכל הוצאה מרשות לרשות אף דרך מקום פטור אסורה. ומפני שלא נתברר מה שביארנו בסוגיא הוא שואל האי מנעול היכי דמי אי דלית ביה ארבעה על ארבעה מקום פטור והיאך אמ' ר' מאיר מניחו במנעול אבל באסקופה אסור. ואי דאית ביה ארבעה על ארבעה רשות היחיד הוא והיאך אמרו חכמים שמוציאו מן המנעול ומחזירו לאסקופה הרי מטלטל מרשות היחיד לכרמלית. ופרשוה בשאין בו ארבעה אלא שיש לחוק בו ארבעה על הדרך שביארנו. שמע מינה לדעת ר' מאיר שחוקקין להשלים שחזר בו משערי גנה כמו שביארנו. אלא שכבר פסקנו כחכמים ואף ברשות הרבים כן. ושמע מינה לרבנן איתה לרב דימי ואסור מיהא להחליף שהרי כשהוציא מן האסקופה כרמלית למנעול שהוא מקום פטור אסרו לטלטלה משם ולהניחה בחלון ארבעה ואעפ"י שכבר הניחו במקום פטור ולמדת שלרבנן כל שהמנעול מקום פטור מניחו אפי' ברשות הרבים ולא תפש בה אסקופה אלא ללמד שאף בכרמלית אסור להחליף. והרבה מפרשים נתחבטו בביאור סוגיא זו ללא צורך ומה שראוי ממנה לענין פסק כבר ביארנוהו במשנה:
המשנה התשיעית והיא חוזרת לכסדרה בענין החלק השלישי והוא שאמר נגר שיש בראשו גלוסטרא. פי' נגר הוא כעין יתד ותוחבין אותו אחר שנסגר הדלת בנקב שבאסקופה כדי להעמיד הדלת סגור ולפעמים קושרין אותו בחבל שתחוב במסמר אחורי הדלת ביום כדי שלא יאבד ובלילה מתירין אותו וסוגרין בו ולפעמים כשהחבל חזק וארוך תוחבין אותו בלא התר קשורו וכשהוא על דרך זה הוא קרוי ניטל באגדו וכשתוחבין אותו בנקב האסקופה הוא כבונה אלא שקלוסטרא מתירו והקלוסטרא הוא עובי שבראשו עושהו כעין בוכנא ראוי להדק בו והרי יש עליו תורת כלי ואין כאן נראה כבונה ומותר אף בלא קשירה לתחבו באסקופה שהלכה כר' יוסי.
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה