עיקר תוי"ט על ערכין ח
משנה ערכין, פרק ח':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) וניחא השתא דמיירי בזמן הבית דאיכא רווחא להקדש. דאי שלא בזמן הבית מחללו אם ירצה אפילו לכתחילה על שוה פרוטה, לפי שאין בו ריוח להקדש דלאיבוד אזיל. תוספ'. ומה שכתבו שוה פרוטה, לאו דוקא, כמו שכתב הר"ב לקמן במשנה ו'. ועתוי"ט:
(ב) (על הברטנורא) ויסף חמישיתו עליו, שיהא הוא וחומשו חמשה. גמרא:
(ג) (על הברטנורא) ומתניתין חדא ועוד קאמר. גמרא:
(ד) (על הברטנורא) דליכא למימר דסברי אין פודין בשוה כסף, דהא קיי"ל דשוה כסף ככסף. גמרא:
(ה) (על המשנה) נמצא כו'. מסתמא כרבנן. גמרא:
(ו) (על המשנה) ממשכנין. אע"פ שלא היה כאן אלא דיבור:
(ז) (על הברטנורא) והכי אסברה לה הר"מ. ונראה, דאשמעינן אע"ג דהשני נותן פחות ממה שמפסיד ההקדש בחזרתו והג' נותן יותר:
(ח) (על המשנה) הבעלים כו'. ובמעשר שני לא עבדינן הכי, כדתנן שם בפ"ד מ"ג. וע"ש:
(ט) (על הברטנורא) ואם רצו, אמעיקרא קאי. גמרא:
(י) (על הברטנורא) כחכמים דמשנה ו'. א"נ דהכא הך קרא מכל אשר לו דילפינן מניה כדלקמן בחרמי הכהנים הוא דכתיב.
(יא) (על הברטנורא) אע"ג דבקרא כתיב נמי בהמה, השמיטו הר"ב משום דלא צריכא אלא למעוטי הני דבמתניתין דלקמן, אבל להנך ג' דבמתניתין דילן עביד צריכותא בגמרא. עתוי"ט:
(יב) (על המשנה) אמר ר' אלעזר בן עזריה. איכא בינייהו דרב אילא כו' באושא התקינו המבזבז [לעניים] אל יבזבז יותר מחומש [דגמרינן מיעקב דכתיב ביה תרין עשורין]. ראב"ע אית ליה דרב אילא דהא אתא לאשמעינן שיהא אדם חס על נכסיו, ר"א לית ליה דרב אילא דאי בזבז טובא לא איכפת לן, אלא שישייר לעצמו קצת דוטיא דחרם. והר"מ פסק כראב"ע. ובהר"ב נראה לי להגיה שצריך להיות ואין הלכה כר"א, ולמחוק ב"ע. ועתוי"ט:
(יג) (על המשנה) שאינו כו'. דבהמה כתיב, ולא איצטריך לומר מה בהמה יש לו רשות למכרה לעולם אף כל כו'. גמרא:
(יד) (על הברטנורא) דהא אחוזת עולם כתיב. גמרא:
(טו) (על המשנה) חרמים. ואל יעלה על דעתך שיש הפרש בין אמרם קדשי בדק הבית ובין אמרם חרמי בדק הבית, לפי שהשמות משונין והענין אחד. ואמרו, לא שנא דאפיק להו [בלשון קודש ולא שנא בלשון חרם]. הר"מ:
(טז) (על המשנה) שנאמר כו'. ור' יהודה בן בתירא מאי עביד ליה, מבעיא ליה לכהן שהקדיש שדה חרמו שלא יאמר הואיל ויוצא לכהנים וכו' כדתנן במשנה ג' פרק דלעיל. ואידך כו' וריב"ב קדשי קדשים וקדשים קלים מנא ליה, סבירא ליה כר' ישמעאל דבמתניתין דלקמן:
(יז) (על הברטנורא) ומשליך המעות בנהר:
(יח) (על המשנה) נותן כו'. דהוא עצמו אינו משתנה להקדש אחר:
(יט) (על הברטנורא) ולא דק. דהוה ליה לפרש כמה אדם רוצה ליתן בו כדי לתתו לבן בתו:א ק"ו ומה מכורה כבר יוצאת, שאינה מכורה אינו דין שלא תימכר. גמרא: