עיקר תוי"ט על נידה ז
משנה נידה, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
(א) (על הברטנורא) לא כמותה ממש. כמבואר פרק קמא דכלים משנה ג':
(ב) (על הברטנורא) והוא הדין יבש מעיקרא. כדמרבינן ליה בגמרא מקרא:
(ג) (על הברטנורא) אבל אין חזקתן מתכבד. ועתוי"ט:
(ד) (על הברטנורא) ואין חזקתן מתכבס. ולאחר הכיבוס בודקות, והיינו כשהכתם בזוית. דהא חזינן דעל ידי כיבוס טוב הולך הכתם בלא סממנים. תוס'. ועתוי"ט:
(ה) (על הברטנורא) פירש בערוך, ענין לחלוחית. ונראה לי, שענינו מרוצץ ומרוסס. ונקרא בלשון חכמים ג"כ סמרטוט:
(ו) (על המשנה) לחזור. סירכא דלישנא דלעיל נקט. אבל הכא לא שייך ענין חזרה, שהרי לא נתיבש. ועתוי"ט:
(ז) (על הברטנורא) דהא דתנן מן הרקם בהמביא גט, טובא רקם הוה. ועוד, אף על גב דברקם ישראל הוו, הא מצניעין כתמיהם, אלא של נכרים הן וטהורים. ור' יהודה מטמא משום שיש שם גרים כו'. תוס':
(ח) (על המשנה) שלא כו'. ואע"ג דכתמים דרבנן, הך טומאה אית להו, דסברי דמגופה אתא ועתוי"ט.
(ט) (על הברטנורא) אף על גב דגרי אמת הן ולחשבו ישראלים דאף על גב דחטא כו'. אלא הם אמרו דכתם טמא, והם אמרו דכ. תמיהן טהורין:
(י) (על הברטנורא) דאי לאו הכי, היאך משתמשים שם בימי טומאתן, דהא נזהרים מטומאת מת ונפל, כדתנן לקמן נאמנים לומר לא קברנו שם הנפלים. ועתוי"ט:
(יא) (על הברטנורא) מהו דתימא לא בקיאי ביצירה וסברי לאו בן ארבעים הוא ומיא בעלמא הוא, קא משמע לן. גמ'. ועתוי"ט:
(יב) (על הברטנורא) מהו דתימא לא בקיאי בטינוף חמנין דלא טנוף וסברי דטנוף ופוטרת מבכורה, קא משמע לן:
(יג) (על הברטנורא) ועבדינן טהרות היכי דלא ציינו. רש"י: