משנה נידה ז ד

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ז · משנה ד | >>

כל הכתמים הנמצאים בכל מקום, טהורין, חוץ מן הנמצאים בחדרים ובסביבות בית הטומאות.

[ בית הטומאות ] של כותים מטמאין באהל, מפני שהם קוברין שם את הנפלים.

רבי יהודה אומר, לא היו קוברין אלא משליכין וחיה גוררתן.

נוסח הרמב"ם

כל הכתמים הנמצאים בכל מקום - טהורין,

חוץ - מן הנמצאים בחדרים, ובסביבות בית הטומאות.
בית הטומאות של כותים - מטמא באוהל,
מפני שקוברין שם את הנפלים.
רבי יהודה אומר: לא היו קוברין,
אלא משליכין - והחיה גוררתן.

פירוש הרמב"ם

כבר ביארנו שהכתמים הנמצאים ואפילו בערי ישראל טהורים לפי שהם לא ישליכו כתם טמא, ואם נמצא זה הבגד אשר עליו הדם בערי ישראל בחדרים ובקרוב ממקומות הטומאה, הנה נדון עליהם שהם כתמי נדה ואמנם הצניעוהו שם, כמו שקדם שישראל אצנועי מצנעי להו.

והיו הכותים מחשבים שהנפל אחר שאין לו חלק ונחלה בארץ מותר לקוברו בכל מקום, ואין זה נכון, ולכן המקומות אשר בהם טומאה מארצם יטמאו באוהל לפי שהם בחזקת בית הקברות.

ואין הלכה כרבי יהודה. וזה מאז, אמנם היום הנה הכותי עצמו אם מת לא יטמא באוהל, לפי שהם גוים ואין מטמאין באוהל:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

בכל מקום - במקום ישראל:

טהורים - שחזקתן אינן מדם נדה, דאצנועי מצנעי להו:

בית הטומאות - חדר שהנשים משתמשות בו בימי נדותן:

קוברין שם - לפי שעה י, כדי שיסלקו אותן לאחר זמן. ולפי שאין אנו יודעין אם הסירו אותן אם לאו, מטמאים באוהל:

פירוש תוספות יום טוב

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(י) (על הברטנורא) דאי לאו הכי, היאך משתמשים שם בימי טומאתן, דהא נזהרים מטומאת מת ונפל, כדתנן לקמן נאמנים לומר לא קברנו שם הנפלים. ועתוי"ט:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

בחדרים:    מסתמא מדאצנעא התם דם נדות הוא:

תפארת ישראל

יכין

כל הכתמים הנמצאים בכ"מ:    בערי ישראל דמצנעי כתמיהן:

ובסביבות בית הטומאות:    שמשתמשין שם בנדותן:

מפני שהם קוברין שם את הנפלים:    לפי שעה. ושמא לא פנוהו אח"כ:

לא היו קוברין:    לנפלים כלל. דבדיניהם א"צ קבורה:

בועז

פירושים נוספים