משנה נידה ז רמבם
נוסח הרמב"ם
עריכה(א) דם הנידה, ובשר המת -
- מטמאין לחין - ומטמאין יבשין.
- אבל - הזוב, והנועי, והרוק,
- והשרץ, והנבילה, ושכבת זרע -
- מטמאין לחין - ואין מטמאין יבשין.
- ואם יכולין לשרות, ולחזור לכמות שהיו -
- מטמאין לחין - ומטמאין יבשין.
- וכמה הוא שרייתן?
- בפושרין - מעת לעת.
- והשרץ, והנבילה, ושכבת זרע -
- רבי יוסי אומר:
- בשר המת שיבש -
- אם אינו יכול לשרות ולחזור לכמות שהיה - טהור.
- בשר המת שיבש -
(ב) השרץ שנמצא במבוי -
- מטמא למפרע,
- עד שיאמר בדקתי את המבוי הזה ולא היה בו שרץ,
- או עד שעת הכבוד.
- מטמא למפרע,
- וכן הכתם שנמצא בחלוק -
- מטמא למפרע,
- עד שיאמר בדקתי את החלוק הזה ולא היה בו כתם,
- או עד שעת הכיבוס.
- ומטמא - בין לח, בין יבש.
- רבי שמעון אומר:
- היבש - מטמא למפרע,
- והלח - אינו מטמא, אלא עד שעה שיכול להיות לח.
- מטמא למפרע,
(ג) כל הכתמים הבאין מרקם - טהורין.
- רבי יהודה - מטמא, מפני שהם גרים טועין.
- הבאין מבין הגוים - טהורין.
- מבין ישראל, ומבין הכותים -
- רבי מאיר - מטמא.
- וחכמים - מטהרין, מפני שלא נחשדו על הכתמים.
- מבין ישראל, ומבין הכותים -
(ד) כל הכתמים הנמצאים בכל מקום - טהורין,
- חוץ - מן הנמצאים בחדרים, ובסביבות בית הטומאות.
- בית הטומאות של כותים - מטמא באוהל,
- מפני שקוברין שם את הנפלים.
- רבי יהודה אומר: לא היו קוברין,
- אלא משליכין - והחיה גוררתן.
(ה) נאמנין לומר, קברנו שם את הנפלים - או לא קברנו.
- נאמנין לומר על הבהמה, אם ביכרה - ואם לא ביכרה.
- נאמנין על ציון קברות.
- ואין נאמנין -
- לא על הסככות, ולא על הפרעות,
- ולא על בית הפרס.
- זה הכלל -
- דבר שהן חשודין בו - אין נאמנין עליו.
הדף הראשי של משנה נידה ז
משנה נידה, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב