עיקר תוי"ט על מקוואות י

משנה מקוואות, פרק י':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

(א)

(א) (על המשנה) חוצצין. מה שהידות תחובים בברזל ומהודקים ואין המים נכנסים בהן, חוצצים, כיון שאינו עומד להתקיים כך. מהר"ם:

(ב) (על הברטנורא) אם לא שיהא פיו רחב ביותר. מהר"ם:

(ג) (על הברטנורא) וצריך לפרש, דאפילו במטהו על צדו אין המים נכנסים בו:

(ב)

(ד) (על הברטנורא) דתפילין אין צריך בדיקה. הלל היה אומר אלו משל אבי אמא כו'. ומהר"מ כתב, דאין מוציאין אותן אלא לבדוק הכתב, ולא בשביל החיצון לכבסו ולתקנו כמו כר וכסת:

(ג)

.אין פירוש למשנה זו

(ד)

.אין פירוש למשנה זו

(ה)

.אין פירוש למשנה זו

(ו)

(ה) (על הברטנורא) דהוי כמו שזרען, וזריעה מטהרת, כמו בשתילי תרומה. רש"י:

(ו) (על הברטנורא) דבית שמאי גזרו דילמא חייס עלייהו ולא נגעי אהרדי, ובית הלל לא גזרי. הר"ש:

(ז) (על הברטנורא) ומלא. לאו דוקא, אלא משום סיפא מי רגלים נקט ליה. הר"ש.

(ח) (על המשנה) מים כלומר אף על פי שמראיהן חלוק ממראה מים אפילו הכי כיון דמין מים הוא לא בעי רובא לבטולי ורואין כו'. תוס':

(ט) (על המשנה) שירבו כו'. הואיל והן אב הטומאה וחשיבי משום קדושתייהו, לא בטלי אלא ברובא. תוס':

(ז)

(י) (על הברטנורא) הר"מ. ואינה אלא אסמכתא. דמשמונה עשר דבר הוא:

(ח)

(יא) (על המשנה) וטמאתו. אבל באוכלין ומשקין טמאים לא שייך למתני הכי, דהם אינן מטמאין אדם אלא משמונה עשר דבר על ידי אכילה ושתיה:

(יב) (על המשנה) טובל. ולא דמי לבית הסתרים דבעינן ראוי לביאת מים. הר"ש:

(יג) (על המשנה) ואוכל. לערב. הר"מ: