עולם אחד/סג
פרק סג
עריכהראה נא אחי מדריגת אדם הראשון קודם שחטא כמו שהורתיך אפס קצהו בפרק שלפני זה, ואיך אם כן לא יהיה תפוח עקבו מכהה גלגל חמה. ובחנם דחק את עצמו הרב יפה תואר בויקרא רבה (ויק"ר, כ) ליישב הדבר בדרך פלסופי - עיין שם שמאריך ללא צורך. כי הדבר פשוט מאד ביציר כפיו של הקב"ה.
והבט נא וראה גדולתו ועומק חכמתו במה שנאמר (בראשית ב, כ) "ויקרא האדם שמות וגו'". ראה נא גודל חכמתו בזה כמו שאמרו חז"ל (בראשית רבה, יז) ובמדבר רבה (במדבר רבה, יט) והאריכות בזה בסוד הדבר הוא ללא צורך, כי כבר האריכו המקובלים מאד בזה. ואמנם גם בדרך הפשוט נראה חכמתו בזה כי הוא ראה שורש כל דבר למעלה בעולמות העליונים וממנו הבין לתת שם לכל דבר.
ועיין ביונת אלם פ' צ"ח שלא הושלם בריאת בהמות חיות ועופות עד שקרא להם שמות, שהלביש בהם רוחניות התורה לקיים בריאותם. ובזה היה השלמת תיקונם, עיין שם. ועיין גם כן בספר עשרה מאמרות חלק ב' ממאמר חקור דין (סוף פרק י"ז), עיין שם. ושם בחלק שני ממאמר אם כל חי (סימן יוד), וכן (סימן ל"ג) שם. והכל מובן עם האמור, כי השפיע אדם עליהם שרשיהם מעלה מעלה. ועיין בפרקי ר' אליעזר (פי"ג) איך שנתקנאו בו המלאכים עבור זה, עיין שם.
וגדול מזה תראה בתיקונים תיקון נ"ז (דף צ"ד ע"ב) שאדם היה קורא שמות לשרפים וחיות ואופנים. וזה לשונו: "תא חזי אדם הוה ידע כל שרף וחיה ומלאך ואופן, כל חד דהוה ממונא על שליחותיה, והוה ידע שמא דכל חד דהוה כפום שליחותיה והכי הוה קרי ליה", עכ"ל ועיין שם באורך.
והיינו גם כן כי הוא ראה באמת שורש של כל מלאך למעלה, וכמו שמפורש שם בתיקון מ"ט (דף פ"ח ע"ב) וזה לשונו: "דקרא שמהן לכל חיות הקודש ולכל שרפים ואופנים וצבא דלעילא לכל חד קרא ליה בשם ידיע ובדרגא ידיעא לאשתמודע לכל חד מאתר דאתנטיל", עכ"ל, מפורש כאמור.
ואתה אחי המעיין ראה נא עוד שם בתיקון הנזכר שכתב וזה לשונו: "כגוונא דנחלי ימא דאתחזרו לאתר דאתנטילו בשליחותא, הדא הוא דכתיב כל הנחלים וגו' אל מקום וגו' מאתר דאזלין תמן חזרין בשליחותא", עכ"ל. דוק בדברים אלו ותמצא ראיה אל עיקר היסוד אשר עולם אחד הזה בנוי עליו כמו שהורתיך בפרק הארבעים שים עיניך. ובין תבין את אשר לפניך.