פרק נה

עריכה

לכאורה יש להפליא בגוף המאמר הזה שהבאתי בפרק נ"ג שעשרים וששה דורות היתה האל"ף קורא תגר ואמר אני ראשון של אותיות ולא בראת עולמך בי כו'. והאיך לא נברא העולם באות אל"ף - הלא בפסוק בראשית ברא וגומר יש ששה אלפי"ן, וקדמונינו ז"ל אמרו שזה רמז על מאחז"ל (סנהדרין צז, א) "שית אלפי שני הוי עלמא".

וכמו כן יש להפליא על אמרם ז"ל (בכמה מקומות) שנברא העולם באות ב', ובמדרש (ב"ר פ"א) כמה טעמים על מה שנברא העולם באות ב' -- והרי באמת העולם נברא בכל האותיות כנודע, ומה גם שבמלת בראשית עצמו יש ששה אותיות. ואיך אמרו שנברא העולם באות ב' דווקא? הלא דבר הוא.

אמנם מכאן תראה מפורש אמיתת הקדמה המפורשת אצלי בקונטרס עול"ם הפו"ך באורך, ורמזתיה לך בקונטרס הזה בכמה מקומות ובסוף פרק י"ט הנז"ל ע"ש שבכל דבר שבקדושה ובכל חבל השתלשלותה דבר העליוני כולל וחובק בעצמותו כל ההתפשטות שלמטה ממנו. ואות הראשון כולל כל האותיות מן הבחינה ההיא. ולכן בבחינת מעשה בראשית אות ב' שהוא הראשון בהתחלת בראשית - כולל וחובק כל האותיות ששמשו במעשה ההוא. ובזה אתי שפיר ולא קשה מידי ודוק.


והנה אחר החיפוש מצאתי קושיא זו בזוהר חדש סוף מדרש רות (זהר חדש קז, ב)[1], ושם מתרץ שעשה הקב"ה לאות ב' קומטרא כאסקופה זו, וכל האותיות באות ומראות בה כחן וכו'. ורב הונא אמר וכו' בא וצרפן לאות בי"ת וכו' ואות בי"ת נטלה כל האותיות עמה וכו'. ומובא במקדש מלך בהקדמת ספר הזוהר.

וכתב עוד שם במקדש מלך וזה לשונו: "ואע"ג שעל ידי כל האותיות נברא העולם וזאת אומרת 'למברי בי עלמא' - הכוונה שתהיה היא עיקר וראש לכולם, והם מסייעים אותה ותקרא הבריאה על שמה כמלאכת המשכן על שם בצלאל, הגם שכמה חכמי לב סייעוהו", עכ"ל. והמשכיל יבין שהיינו הך, ובכלל דברַי דבריהם. ובמקומו הארכתי באמתת הקדמה זו מאד מאד, וכאן אמרתי לקצר.



  1. ^ המראה מקום הוא משלי על פי מספר הדפים כאן בויקיטקסט - ויקיעורך