פרק יט עריכה

למען יתאמת בלבך הכלל הגדול האמור למעלה צריך אני להרחיב לך הענין עוד יותר ואומר כי בכל חבל השתלשלות הקדושה כל דבר עליוני כולל וחובק בעצמותו כל מה שלמטה ממנו. וכבר הזהרתיך שלא תבין 'עליון ותחתון' כפשוטו שהוא ענין גשמי - רק הכוונה עליון במעלה ותחתון במעלה, בבחינת עלה ועלול, וכמ"ש בפרק העבר. וכבר בקשתי ממך של תכריח אותי לפרש בכל ענין וענין, כי אתה מוזהר ועומד בזה.

וזה לשון הרמ"ק בפרדס שער 'סדר עמידתן' סוף פרק שלישי (פרדס רמונים ו, ג):

"וכן לכל האצילות, אחר שהוא קרוב אליו הוא משולל מן הגוף ומקריו, כי כל הקרוב קרוב מחבירו מקודש מחבירו. ומה שאנו אומרים "זה למעלה מזה" - הוא קדימת מעלה, לא קדימת מקום כמו שנבאר. וישים המעיין דברינו אלה נגד עיניו ואל יהיה בחושבי רע, ואל יחשוב היותו בעל מקום. כי אדרבה הוא מקומו של עולם ואין לו מקום, והוא המציא המקום שבו נתהוה כל בעל מקום. וקודם בריאת 'בעלי המקום' הוצרך לברוא המקום שבו יברא 'בעלי המקום'. וכבר הסכימו החוקרים כי מגלגל ט' ולמעלה אין מקום, וגלגל השכל העשירי שהוא הקדש חונה בלי מקום, והוא מקום אל בעלי המקום שהוא ממנו ולמטה. ודי לנו בזה להתראה אל המעיין, ובאלקיו יבטח וחסד ומשפט ישמור. וצריך ליזהר מן השגיאה כי בדברים אלו שגגת תלמוד עולה זדון." עכ"ל.


הנה לפניך אזהרה זו באורך. ובתוך דבריו מבואר גם כן קצת מן הקדמה זו אשר אני אומר לך, והוא במה שכתב "כי כל הקרוב הקרוב מחבירו מקודש מחבירו" - כי הנה עלת תהלת הקדושה בשל השתלשלותה הוא אשר ממקום קדוש יתהלכו מן המאציל העליון ית"ש, ולפיכך ממילא כל הקרוב יותר אל המאציל הוא יותר מקודש בתעלומו, וכולל בעצמותו כל מה שלמטה ממנו. הלא תראה מה שכתבו גורי האר"י זלה"ה בסוד כתר שבגימטריא עשרים מפני שהוא כולל עשר ספירות דאור ישר ועשר ספירות דאור חוזר. ושלכן אות כ' מורה על כתר וכמו שכתבתי בספרי מדרש לפירושים (חלק הראשון דרוש הראשון), עי"ש. וכדאיתא בפרדס שער ג' פרק שני (פרדס רמונים ג, ב), עי"ש, ובשער ט"ו פרק א' (פרדס רמונים טו, א) עי"ש. ושם בשער ט"ו פרק שני (פרדס רמונים טו, ב) כתב וזה לשונו: "וכמו שיש אור ישר מכתר כן מחכמה, כן מבינה, כן מחסד - כי כל ספירה מקור לכל אשר תחתיה". עכ"ל.


עוד תראה בספר גלגולים פרק ט"ז וזה לשונו:

"אך צריך שתדע מה שיש לנו כלל אמתי שהכתר כולל מה שלמטה ממנו, וכן בכל מדריגה ומדריגה -- אין ביאורו גודל מקום רק בענין מעלות האורות, כי האור של מדרגה העליונה כוללת בערכה כל מה שלמטה ממנו. אך בענין מקום אינו כן. והראה לנו מגוף האדם, כי הנה הניצוץ הקטן של מוח האדם הוא יותר חשוב מכל הגוף כולו והכלל נכלל בו. אמנם בערך המקום אין הדבר כן - כי אדרבה כל מציאות של הג' מוחין שבאדם שהם חכמה בינה ודעת - הם במקום צר וקטן מכל שאר חלקי הגוף וזה פשוט. גם נלע"ד ששמעתי ממורי זלה"ה תשובה אחרת והוא כי אין הכלל הנזכר זולת בהיות כל המדריגות כסדרם ובמקומם, אמנם כאשר תעלה התחתונה למקום העליונה - נגדלת כמוהו ממש." עכ"ל. ועיין שם שהאריך.

ולכאורה שני תירוצים נראים כסותרים זה את זה. וכתב שם מהר"מ א"ש דעתו לתרץ שהראשון בבחינת היושר והשני בבחינת עיגולים, עיי"ש. (ומה שיש אתי להאריך גם בזה - אין כאן מקומו).

עוד ידוע בדברי האר"י זלה"ה שאי אפשר לתחתון לעלות למעלה ממדריגתו אם לא שתחלה יעלה העליון ממנו למדרגה שעליו, כי אין שם ריקות. ועיין בדרוש זו"ן ובדרושי עליות העולמות. ומה לי להאריך בדברים שהם מבוארים במקום כבודם.


אמנם מה שהעיקר אצלי לפרש לך כאן הוא שהעליוני בקדושה כולל מה שלמטה ממנו. ולפיכך תראה בכל השתלשלות הקדושה סוד יחוד האמיתי שהוא התכללות האורות בחזרתם למקורם בסוד עליות העולמות להמבין עניינם. וכמו שרמזתי לך בפרק שלפני זה בענין מספר אֶ"לף שחוזר ומתאחד בסוד אחד.

ולכן תראה כמו כן אם עינים לך לראות ולב לדעת תמיד בענין השמות הקדושים שאות הראשון הוא כולל כל שאר האותיות שבשם ההוא בכל השמות. והיינו מן הטעם האמור. כי תדע - דרך וסדר כל השמות הקדושים, כסדר שהם כתובים לפנינו כן סדר השתלשלותם מלמעלה למטה, ולפיכך האות הראשון שהוא עליוני - כולל בעצמותו כל האותיות האחרונים. (וכמו שאאריך מזה אי"ה בקונטרס עולם הפוך - שם תראה נפלאות מזה בעז"ה). ולפיכך תראה סוד יחודו ואחדותו ית"ש לייחד ההתפשטות אל המקור הכולל, ואותיות המתפשטים אל האות או הנקודה המורה על השורש הכולל. וזהו מה שכוונתי בו.