עולם אחד/מה
< עולם אחד
פרק מה עריכה
מצאתי מפורש תורף דברים אלו בספר של"ה (דף קנ"ד ע"א) - לשלמות הענין אעתיק מעט מדבריו, זה לשונו:
- "והנה נודע תרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן כולם חוזרים אל מקורם בי' דברות בתר"ך אותיות. ועשרת הדברות בדבור אחד נאמרו. כן ענין אחדות שם יהו"ה, והשם חוזר ליו"ד. כיצד? יו"ד - בו מרומז ו' מהשם ושני ההי"ן אשר הסימן עליהם דוד"י. והנה יוד במילואה. קח ו' ותשים בד' - תהיה ה' בסוד דו. וכשתקח י' מן יוד ותשים בד' נעשית ה' בסוד די. ונשאר באמצע ו' מן השם - הרי השם נרמז בסוד יוד. "
- "והשם במילואו עשר אותיות. וכן עשר דברות בדבור אחד נאמרו. והוא סוד האחדות הנרמז באל"ף, כי א הוא י' למעלה וי' למטה, ו' באמצע -- עולה כ"ו כמנין השם. עוד י' גדולה במקצת יותר מן י' שלמעלה, שבערכה היא כמו ד ובענין זה צורת א אותיות יוד - י' למעלה, ו' באמצע, ד' למטה. והוא סוד א שפתח עשרת הדברות "אנכי". והוא דביקות האחרון מבני עליה וכו'."
- "ואח"ד בחשבון מרובע עולה אנכי וכו', ובמתן תורה אמר הקב"ה למשה אחוז בכסא כדאיתא בפרק ר' עקיבא - כסא בגימטריא אנכי", עכ"ל. ועיין שם באורך.
ומה שכתב "והוא דביקות האחרון מבני עליה" והאריך עוד שם בזה -- כוונתו למה שכתב בדף קנ"ב ע"ב שיש בחינת 'עבד' שהוא למעלה מבחינת 'בן', והוא סוד יראה פנימית הבאה אחר אהבה, עיין שם היטב. ולזה רמזתי לך למעלה בפרק השלישי -- עיין שם שרמזתיו קצת כי אין כאן מקום ביאור הדברים אלו.
ואמנם הנה לפניך שורש הדברים. והבט נא וראה שכתב מפורש "כולם חוזרים אל מקורם". וכן מה שכתב "והשם חוזר ליוד". הרי לפניך עיקר המכוון שלי בקונטרס הזה בסוד חזרת הדברים למקורם. וברוך השם שהנחני בדרך ישר ושכוונתי לדעת גדולים זכרונם לברכה.