פרק מד

עריכה

ידוע תדע שורש כל הדברים בדרך כלל, הוא כמו שרמזתי לך למעלה באחדות האצילות שכל השמות והכנויים הם כולם מסתעפים מן שם בן ארבע כמו שהאריכו בזה המקובלים, ולכן הם מתייחדים בו עד שלפיכך נקרא "שם המיוחד" מפני שכל השמות מיוחדים בו. והשם המיוחד הוא מתייחד בסוד אות יו"ד ובסוד אות א - הכל כמבואר למעלה.

כמו כן תדע בתורתינו הקדושה. כי כבר נודע שהתורה כולה נארגת מן שמות קדושים וטהורים אלא שנצטרפה כפי הצורך כמו שידוע במקומות אחרים ואין כאן מקומו. וכל השמות נכללים ומיוחדים בשם המיוחד. וזהו סוד "תורת ה' תמימה" כידוע.

והנה מספר השם המיוחד הוא עשרים וששה - שחשבונם כתר תורה, והוא חשבון עשרת הדברים, וכמבואר בספר גנת אגוז. והדבר ידוע שכל המצות רמוזים בעשרת הדברים כמו שפירש רבינו סעדיה גאון ומביאו רש"י בחומש על הפסוק (שמות כד, יב) "ויאמר ה' וגו'". ובספרי המקובלים מפורש שגם שבעה מצות דרבנן רמוזים גם כן בעשרת הדברים, ולכן יש תר"ך אותיות בהם - נגד תרי"ג מצות וז' מצות דרבנן. והיינו כמו שהשם המיוחד נכלל באות י' -- כן כל התורה נכללת בי' דברות.

וכל הי' דברות עולים ומתייחדים בשני מצות הראשונים שהם "אנכי" ו"ולא יהיה לך" - שהם כלל כל התורה - "אנכי" כלל כל הרמ"ח מצות עשה, ו"לא יהיה לך" כלל השס"ה מצות לא תעשה.והוא סוד שני לוחות. והנה הם עולים ומתייחדים ממש בסוד מאחז"ל מובא בתוס' פסחים (פסחים ו, ב) ד"ה אבל, שכל יוד דברות בדבור אח"ד נאמרו. וכן כתב רש"י בחומש על הפסוק (שמות כ, א) "וידבר אלהים וגו'" - עיין שם.

הרי שהכל אח"ד בסוד אהבת כלולת"ם. והוא סוד אות א של "אנכי", והוא סוד אח"ד כאמור בפרק שלפני זה. וכבר נודע בזוהר ותיקונים שסוד תרי"ג מצות הם בסוד שם המיוחד. כי כן שמ"י עם י"ה - שס"ה. זכר"י עם ו"ה - רמ"ח.

הנה לפניך שורש הדברים בדרך כלל, איך שהכל הולך למקום אח"ד, ואתה דע לך.