פרק יב

עריכה

ראיתי ונתון את לבי לפרש מאחז"ל דברכות המובא בפרק העבר לפנינו על פי הסוד.
ואומר, כי הנה נודע למשכילים שכאשר מתגלה אור המוחין והחסדים מתרבים - גם שאינו ראוי והגון - מקבל מן אור השפע הגדול הזה. ובכל מקום שאמרו חז"ל 'מתנת חנם' כוונתם על האור הגדול ההוא מן ג' ראשונות. וכמ"ש הרב זלה"ה בספר הליקוטים בפרשת לך לך בסוד הכתוב (בראשית טו, א) "אנכי מגן לך" וזה לשונו:

"אותו מקום הנקרא מגן אתן לך, כי תרגום 'חנם' - 'מגן', שהוא סוד מתנת חנם, שאין מגיע שם פגם התחתונים *** ו' *ם[1] ודג' ראשונות דז"א, וז"ש אנכי מגן לך". עכ"ל.

וכן בליקוטי תהלים בסוד הכתוב (תהלים כה, טז) "פנה אלי וחנני", וזה לשונו שם באמצע הענין:

"וחנני ** פי' תן לי מתנת חנם, סוד אותן המוחין, כי כל המוחין לעולם בסוד תוספות ומתנת חנם כנודע", עכ"ל.

ומ"ש "כי כל המוחין" היינו כי שם מיירי במוחין דנוקבא ולכן אמר שגם הם בסוד 'מתנת חנם', כי הם באים ממוחין עליונים כידוע. ועיין בספרי 'מדרש לפירושים' בחלק א' דרוש א' ודרוש ד' ודרוש כ"ו עיין שם. ומ"ש שם בדרוש א' שמתנת חנם הוא מן הכתר עליון - לא קשיא מידי כי ג' ראשונות חשובות כאחת כנודע.


ונמצא מזה תבין שמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי כלל. כי ר' מאיר מיירי כשמתגלין אורות המוחין, ואז נאמר "וחנותי את אשר אחון" - כלומר במתנת חנם ואף על פי שאינו הגון מקבל השפע הזה. ור' יוחנן משום ר' יוסי מיירי כפשוטו ועל פי רוב השגחה פרטיית. ואין כאן מקומו להאריך יותר.

אך מה שאמרו חז"ל "ופליגא דר' מאיר" - 'פליגא' ר"ל יש חילוק ביניהם, כי כל אחד מדבר בענין אחד וכאמור. ודומה לזה פירש בשל"ה (דף כ"ג ע"ב) הא דאמרו חז"ל (ברכות לד, ב) פליגא דשמואל דאמר אין בין עולם הזה לימות המשיח וכו', עיין שם פירש גם כן מלת "ופליגי" כאמור. (ואפשר שהוא מלשון 'פלגינן דבורא', וק"ל).

והנה נא ידעת בכמה מקומות סוד ושורש המחשבה שהיא בג' ראשונות, ולכן באמת ראוי ונכון שיקבל בעל מחשבות טובות מן האור ההוא דג' ראשונות. וצדקו דברי הכתוב שהבאתי בפרק שלפני זה שהאוצר היותר גדול הוא מוכן ומזומן לבעל מחשבות טובות שלא היה בידו לעשות בפועל הטובות ההם מפני סבת המעכבים. ושלזה כיוון ר' מאיר באומרו "אף על פי שאינו הגון" וכמדובר.



  1. ^ אינו קריא לי בסריקה - ויקיעורך