ספר מכלול (רד"ק)/פעלים/פיתוחי טור ז
הטור השביעי עריכה
והטור השביעי נקרא בנין פועל הנוסף.[1]
דע כי זה הבנין לא ימצא בשלמים כי אם מעט מזער, רק בנחי העי"ן ימצא ברוב, והוא בנחי העי"ן בן ארבע אותיות. כי "כונן" ו"קומם", הו"ו בהם שרש הנעלמת במשפטה, ומשקלם פועלל, כי מצאנו פועל בשלמים כפול הלמ"ד – "וְנִפְלַל חָלָל" (יחזקאל כח, כג); "כִּי אֻמְלַל אָנִי" (תהלים ו, ג) – כמו שאנו עתידים לבאר. ובפעלי הכפל נמצא זה הבנין ברוב, כאשר אמרו מן "מדד" "עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ" (חבקוק ג, ו), ואיננו כי אם בן שלשה אותיות, כי משקל יְמוֹדֵד – יְפוֹעֵל.
והעבר מפעלי הכפל – "שֶׁמֶשׁ זָרְחָה וְנוֹדַד" (נחום ג, יז), שהוא מן "נדד" והוא בפתח. וכן "אֲשֶׁר עוֹלַל לִי" (איכה א, יב), שהוא מן "עֲלִילֹת דְּבָרִים" (דברים כב, יד). או בצרי, כמו "בַּל שֹׁרֵשׁ בָּאָרֶץ גִּזְעָם" (ישעיהו מ, כד). ומשקלם פּוֹעֵל. ומנחי העי"ן הוא בצרי. "כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית" (ישעיהו נא, יג), ומשקלו פועלל. וכן כלם כאשר אזכירם על מקומם בעזרת המלמד אדם דעת.
והנמצאים בזה הבנין מאלה הפעלים השלמים – "וְאֶת הַנְּעָרִים יוֹדַעְתִּי" (שמואל א כא, ג) על דעת קצת המדקדקים. ויש אומרים כי היו"ד תמורת ה"א "הוֹדַעְתִּי" ומן "שפט" מצאנו "לִמְשֹׁפְטִי אֶתְחַנָּן" (איוב ט, טו). וכן "הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל" (שופטים ד, ד), על דעת קצת המדקדקים. וכן מזה הבנין: "תְּאָכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח" (איוב כ, כו); "מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ" (תהלים קא, ה).
ונבנה הבנין הזה בפעל "שופט" הנמצא כן והנחצב ממנו בלי ספק.
ואלה שמות האבנים על הסדר.
העוברים:
שׁוֹפַט – בפתח, כמו "אֲשֶׁר עוֹלַל לִי"; או בצרי, כמו "בַּל שֹׁרֵשׁ בָּאָרֶץ גִּזְעָם". שׁוֹפַטְתָּ שׁוֹפַטְתְּי.
שׁוֹפְטוּ, ובהפסק בקמץ – "נְטַעְתָּם גַּם שֹׁרָשׁוּ" (ירמיהו יב, ב). שׁוֹפַטְתֶּם. שׁוֹפַטְנוּ.
שׁוֹפְטָה. שׁוֹפַטְת. שׁוֹפַטְתֶּן.
הבינונים:
הפועֵל – מְשׁוֹפֵט – עי"ן-הפֹעל בצרי. מְשׁוֹפְטִים; מְשׁוֹפְטָה; מְשׁוֹפְטוֹת – כֻלם עי"ן-הפֹעל בשוא.
הפעוּל – מְשׁוֹפָט; מְשׁוֹפָטים; מְשׁוֹפָטה; מְשׁוֹפָטות – כֻלם עי"ן-הפֹעל בקמץ.
המקור – שׁוֹפֵט.
שם-הפֹעל – שׁוֹפֵט. כי מצאנוהו כן בזה המשקל בנחי העי"ן – "וּלְשֹׁטֵט בְּצִדֵּיכֶם" (יהושע כג, יג) – שהוא שם-הפועל כמו "שוט". אף על פי שלא נמצא שאר הבנין מענינו, הנה נמצא מענין אחר – "שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם" (ירמיהו ה, א); "מְשׁוֹטְטִים בְּכָל הָאָרֶץ" (זכריה ד, י) ואחרים מלבד זה.
העתידים – הצווי והאית"ן:
הצווי – שׁוֹפֵט. שׁוֹפְטוּ. שׁוֹפְטִי. שׁוֹפֵטְנָה.
האית"ן – אֲשׁוֹפֵט. יְשׁוֹפֵט. תְּשׁוֹפֵט. נְשׁוֹפֵט. יְשׁוֹפְטוּ. תְּשׁוֹפְטוּ.
תְּשׁוֹפֵט. תְּשׁוֹפְטִי. תְּשׁוֹפֵטְנָה.
נימוקי רבי אליהו בחור עריכה
- ^ כבר הוכחתי כי זה הבנין הוא בטל ומבוטל ואין לשים עליו לב, כי לא נמצא ממנו רק ג' מלות כאשר הוא מביא אחר כך, עיין בספר הבחור.