ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קפט ב


אָנָּא – קמץ ומלעיל והעי"ן דגושה. ופעמים יכתב בה"א: אָנָּה, כמו "אָנָּה יְיָ כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ" (תהלים קטז טז), והם ששה על פי המסורת. אוּלָם – קמץ. אוּלַי – פתח. אָכֵן – קמץ וצרי. אַל – פתח. אֵיךְ – צרי. אֵיכָה – צרי וקמץ, וכן אֵיכָכָה, והוא מלרע: "כִּי אֵיכָכָ֤ה אוּכַל וְרָאִיתִי" (אסתר ח ו), ומלעיל: "אֵיכָ֖כָה אֶלְבָּשֶׁנָּה… אֵיכָ֥כָה אֲטַנְּפֵם" (שה"ש ה ג). כל אלה לא יתחברו בכנוים ולא יקבצו בלשון רבים.

אֵל – בצרי. ובתוספת ה"א אֵלֶּה מלעיל והלמ"ד בסגול, והוא שוה לזכרים ולנקבות, והוא דגוש, ובמשקלו "וְשֵׁם הָאֶחָד סֶנֶּה" (ש"א יד ד). ויכנסו עליו אותיות השמוש בקמץ עם ה"א הידיעה: "הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה" (בראשית לד כא), "לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ" (במדבר כו נג), "וַתִּקְרֶאנָה אֹתִי כָּאֵלֶּה" (ויקרא י יט). ובשוא: "לֹא כְאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקֹב" (ירמיהו י טז), "בְּאֵלֶּה תְּנַגַּח אֶת אֲרָם" (מ"א כב יא). ובאו שנים קמוצים: "לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה" (ש"א יז לט), "לֹא בָחַר יְיָ בָּאֵלֶּה" (ש"א טז י).

אֵי – בצרי, ובתוספת ה"א אַיֵּה. ויתכן שהה"א שרשית ונפלה באֵי. ואַיֵּה, האל"ף בפתח והיו"ד בצרי ובדגש. ויחבר כן: אַיּוֹ או אַיֵּהוּ, אַיְּךָ, ובהפסק: "וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה" (בראשית ג ט) – בה"א. ואם יתכן בעיניך למדבר-בעדו יאמר אַיִּי, אַיָּם, אַיֵּכֶם, אַיֵּנוּ, אַיָּהּ או אַיֶּהָ, אַיֵּךְ, אַיָּן, אַיֵּכֶן.

אֶל – בסגול, בין במקף בין בלא מקף. ויבא ביו"ד הרבים: "אֱלֵי מָיִם" (איוב כט יט). וחבורו לכנויים בלשון רבים, וכשיתחבר עם הכנויים האל"ף בצרי, זולתי כנוי הנסתרים והנמצאים שהאל"ף בשוא: אֵלָיו, אֵלֶיךָ, אֵלַי, אֲלֵיכֶם, אֲלֵיהֶם, אֵלֵינוּ, אֵלֶיהָ, אֵלַיִךְ, אֲלֵיכֶן, אֲלֵיהֶן.

וכן עַל, והוא שם, יתחבר בזה הדרך. והוא פתח, וכאשר יתחבר אל הכנויים העי"ן קמץ: עָלָיו, עָלֶיךָ, עָלַי, עָלֶיהָ. ובנסתרים ונמצאים העי"ן בשוא-ופתח: עֲלֵיהֶם, עֲלֵיכֶם, עֲלֵיהֶן, עֲלֵיכֶן. ובכל הכנויים הוא ביו"ד הרבים, וכן בלא כנוי פעמים: "עֲלֵי נָהָר" (במדבר כד ו) וזולתו. ועל שנים קמוצים: "הֻקַם עָל" (ש"ב כג א), "יָשׁוּבוּ לֹא עָל" (הושע ז טז). מֵעָל שלשה קמוצים: "בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל" (בראשית מט כה), "וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל" (בראשית כז לט), "יִקְרָא אֶל הַשָּׁמַיִם מֵעָל" (תהלים נ ד). ועַל, אף על פי שהוא שם כתבנו אותו בכלל המלין, לפי שברוב הוא עם הצרוף כמו המלין.

אֶפֶס – בשש נקודות: "בְּאֶפֶס עֵצִים" (משלי כו כ), "אֶפֶס כִּי עַז הָעָם" (במדבר יג כח).