ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קפו ב
לשון הקדש. להמעיט כמו "שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה גַּרְגְּרִים בְּרֹאשׁ אָמִיר" (ישעיהו יז ו), "שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה סָרִיסִים" (מ"ב ט לב), "וְהִנְנִי מְקֹשֶׁשֶׁת שְׁנַיִם עֵצִים" (מ"א יז יב), רוצה לומר מעטים, ולקח לענין זה המעטים שבמספר. ופעמים להגדיל, כמו "עֶשֶׂר פְּעָמִים תַּכְלִימוּנִי" (איוב יט ג), רוצה לומר פעמים רבות, "הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים" (ש"א א ח), רוצה לומר מבנים רבים, "כִּי עַתָּה כָמֹנוּ עֲשָׂרָה אֲלָפִים" (ש"ב יח ג), "מֵעֲשָׂרָה שַׁלִּיטִים" (קהלת ז יט), "אִם יוֹלִיד אִישׁ מֵאָה" (קהלת ו ג), "יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ" (תהלים צא ז), "שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם" (ויקרא כו כא), "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (משלי כד טז), "שִׁבְעָתַיִם יֻקַּם קָיִן וְלֶמֶךְ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה" (בראשית ד כד).
שְׁלֹשָה לזכרים ושָׁלֹשׁ לנקבות. ושָׁלֹשׁ בסמוך: שְׁלֹשׁ עֶשׂרֵה, ושְׁלֹשָה בסמוך: "לִשְׁלֹשֶׁת אַחְיֹתֵיהֶם" (איוב א ד). ובכנוי: "צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם… וַיֵּצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם" (במדבר יב ד).[1] ומשקל אחר שם המספר: "כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים" (בראשית לח כד), כאלו אמר כִּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. והתאר: שְׁלִישִׁי, ולנקבה: שְׁלִישִׁית או שְׁלִישִׁיָּה, ולרבים – "שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים" (בראשית ו טז), "שַׂר חֲמִשִּׁים שְׁלִשִׁים" (מ"ב א יג). ומשקל אחר – "הַשָּׁלִישׁ אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ" (מ"ב ז ב), והוא תחת המשנה. ויאמר גם כן ממנו שָׁלִישִׁים לרבים, אבל הוא קמץ – "וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ" (שמות יד ז), "וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו" (שמות טו ד). והיה זה להפריש בינו ובין "שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים" שיש ביניהם מעט הפרש בענין. ומשקל אחר: שִׁלֵּשׁ, שִׁלֵּשִׁים. ומשקל אחר: "כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם" (בראשית לא ב), ורוצה לומר: היום השלישי לאחור. ובא פעל כבד ממנו: "וְשִׁלַּשְׁתָּ תֵּרֵד מְאֹד" (ש"א כ יט), ושם לחלק מחלק השלשה: "שְׁלִשִׁית הַשֶּׁקֶל" (נחמיה י לג).
אַרְבָּעָה לזכרים ואַרְבַּע לנקבות. והאל"ף נוספת. ולא ישתנה אַרְבַּע בסמוך. ואַרְבָּעָה בסמוך: "אַרְבַּעַת רְבָעָיו" (יחזקאל מג טז). והכפל: "יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם" (ש"ב יב ו). והכנוי: "וְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם" (דניאל א יז). והתאר: "וְעַל רִבֵּעִים" (שמות כ ה), האחד ממנו רִבֵּעַ. ומשקל אחר: רְבִיעִי. ושם לחלק מחלק הארבעה: "רְבִיעִית הַהִין" (במדבר טו ה). ומשקל אחר: "רֶבַע הַהִין" (שמות כט מ). ומשקל אחר: "וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל" (במדבר כג י).
נימוקי רבי אליהו בחור
עריכה- ^ ויבא בי"ת בלי סמיכות והוא שוה לזכרים ולנקבות, כמו "שְׁלֹשֶׁת יָמִים" (בראשית ל לו), "וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי בָנָיו" (בראשית ז יג).