ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קסד ב
מָפְעָל – "כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם" (ויקרא כב כה).
מִפְעָל, אשר בחבורו ידגש למ"ד-הפֹעל והמ"ם בפתח או בחירק – מַטְעָם, מַשְׁאָב, מַרְבָד, מַחְמָד, מַחְמָל, מִכְמָן, מַחְשַקךְ, מַנְעָם, מִשְׁעָן, מִשְׂגָּב, "וּבַל אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם" (תהלים קמא ד), "מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי" (משלי ז טז), "אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים" (נחמיה ח י) בפתח המ"ם, "מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ" (בראשית כז לט) בחירק, מַחֲשַׁכִּים – "מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ" (תהלים עד כ), "בֵּין מַשְׁאַבִּים" (שופטים ה יא), "נָתְנוּ מַחֲמַדֵּיהֶם" (איכה א יא), "בְּמִכְמַנֵּי הַזָּהָב" (דניאל יא מג), "מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי" (ש"ב כב ג). ומזה "וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ" (ירמיהו יז ז), "מִבְטַחִי מִנְּעוּרָי" (תהלים עא ה), לפיכך הטי"ת פתוחה, לפי שהיתה החי"ת ראויה להדגש לולי שהיא גרונית. ואלו היה שם מן הקלים היה קמץ. ובאו בסגול: "וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה" (משלי כא כב), "מִבֵּית אֵל מִבְטֶחָם" (ירמיהו מח יג). ובאו פתחין מבלי הסמיכות אלא שהם סמוכים על אות השמוש: "מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה" (תהלים ט י), "מַחְמַד לְכַסְפָּם" (הושע ט ו). והאחד מן "מַאֲוַיֵּי רָשָׁע" (תהלים קמ ט) – מַאֲוַי. ויש תאר בזה המשקל: "וַיַּהֲרֹג בְּמִשְׁמַנֵּיהֶם" (תהלים עח לא). כלם בהתחברם דגושי למ"ד-הפֹעל. ואפשר להיות מַלְמַד כמוהם, וכן מַחְמַל. ורבי יונה כתב כי "מַאֲוָיֵי רָשָׁע" רפה, ולא מצאנוהו אנחנו כן, אלא בספר אחד ירושלמי ראיתיו רפה קמץ הו"ו, והוא הספר אשר סמך עליו רבי יונה כי הוא מביא ראיה תמיד ממקרא ירושלמי, וזהו שהיה בסרקוסטא זה שנים רבות.
מַפְעֵל בצרי והמ"ם בפתח או בחירק – מַמְזֵר, מַשְׁבֵּר, ואפשר שיהיה מַקֵּל מזו הגזרה משפטו מַנְקֵל, מַקְהֵל, מַרְבֵּץ, מַחְצֵב, מַשְׁעֵן, מַעֲשֵׂר, מַרְזֵחַ, מַפְתֵּחַ. ובחירק: מִסְכֵּן, מִזְבֵּח, ובסמוך בפתח והמ"ם בחירק: "מִזְבַּח אֲדָמָה" (שמות כ כא), "מִרְזַח סְרוּחִים" (עמוס ו ז), "מִשְׁעַן לֶחֶם" (ישעיהו ג א), "לְמִרְבַּץ צֹאן" (יחזקאל כה ה), "מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן" (ויקרא כז לב), המ"ם פתוחה מפני העי"ן, "וּמִפְתַּח שְׂפָתַי" (משלי ח ו). אבל "מַקַּל לִבְנֶה" (בראשית ל לז) נשאר המ"ם בפתח. ולא נשתנה בסמיכות "מַפְתֵּחַ בֵּית דָּוִד" (ישעיהו כב כב), להבדיל בינו ובין "וּמִפְתַּח שְׂפָתַי" (משלי ח ו). וכן לא נשתנו "מַקֵּל שָׁקֵד" (ירמיהו א יא), "וּבְמַקֵּל יָד" (יחזקאל לט ט). ובקבוץ ובכנוי העי"ן בשוא: "הָיוּ לוֹ מִזְבְּחוֹת לַחֲטֹא" (הושע ח יא), "עָרֵי מִסְכְּנוֹת" (שמות א יא), "עַל הַמַּעְבְּרוֹת" (יהושע ב ז), "מֵעִם מִזְבְּחִי" (שמות כא יד), "זָנַח אֲדֹנָי מִזְבְּחוֹ" (איכה ב ז), וכן "וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶֽךָ" (דברים לג י),