ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קסב ב

<< · ספר מכלול (רד"ק) · לפי דפים · קסב ב · >>

וכן רִמּוֹן, הדגש לחסרון מ"ם רִמְמוֹן, או יהיה דגש רִמּוֹן מקום נח. וכן חַלּוֹן הראוי חַלְלוֹן, כמו "בְּחַצְצֹן תָּמָר" (בראשית יד ז). וכן חַרְבּוֹן מן "בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ" (תהלים לב ד). ואפשר שיהיה אַרְמוֹן מזה המשקל שתהיה בו האל"ף שרש. והקבוץ אַרְמֹנוֹת כמו זִכְרוֹנוֹת. אבל "אַרְמְנוֹת בֶּן הֲדָד" (ירמיהו מט כז), "וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ" (הושע ח יד), הוא משקל אחר, כי לא ישתנה זה המשקל בסמיכות ובכנוי. ויתכן לומר כי "אַרְמְנוֹת", "אַרְמְנוֹתֶיהָ" מזה המשקל, והיתה ראויה המ"ם בקמץ-חטף שהוא במקום החולם, ולהקל הפילוהו ונשאר השוא. וכן "וַיִּשָּׂאֻם בְּכֻתֳּנֹתָם" (ויקרא י ה) וזולתו מן החטופים.

פִּעְלָן – פִּשְׁתָּן, חַרְצָן, כִּבְשָׁן, אַלְמָן, אַבְדָן, קִנְיָן, בִּנְיָן, רַעֲנָן, וכן בִּיתָן, אבל הוא נח העי"ן. והם קמוצים ובסמוך פתוחים. ורבי יהודה כתב כי קִנְיָן, בִּנְיָן, משקלם פִּעְלַע. וקבוץ חַרְצָן בדגש – "מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג" (במדבר ו ד). וכן קבוץ רַעֲנָן: "דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ" (תהלים צב טו). וקבוץ כִּבְשָׁן מצאנו בדברי רז"ל בלשון נקבות: "לְפִי שֶׁאֵין כּוֹבְשִׁין כִּבְשׁוֹנוֹת בִּירוּשָׁלַיִם" (חגיגה כו א). ונהגו לקרוא כִּבְשׁוֹנוֹת בחולם השי"ן, כמו שנאמר מן דָּרְבָן – דָּרְבוֹנוֹת (קהלת יב א). ומִגְדָּנוֹת, אם המ"ם שרש, יהיה מזה המשקל, ותאמר האחד מִגְדָּן. ויש אומרים כי המ"ם נוספת, והוא בפלס מִשְׁמָרוֹת, מִשְׁכָּנוֹת.^[1]

פָּעְלָן – קָרְבָּן בחטף. ובשורק: "הִפַּלְנוּ עַל קֻרְבַּן הָעֵצִים" (נחמיה י לה), "וּלְקֻרְבַּן הָעֵצִים" (נחמיה יג לא), "וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן" (שמות כה כג). ובמוכרת הם קמוצים ובסמוך הם פתוחים. והקבוץ בלשון נקבות: קָרְבָּנוֹת, שֻׁלְחָנוֹת. ובא פ"א-הפֹעל בקמץ-רחב: "בְּשַׂר הַקָּרְבָן" (יחזקאל מ מג), "וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן" (ש"א יג כא), "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת" (קהלת יב יא). ומלת "הַדָּרְבָן" בפתח הבי"ת לבן-אשר ולבן-נפתלי בקמץ. ובי"ת "כַּדָּרְבֹנוֹת" בחולם, אולי היחיד ממנו דָּרְבוֹן בחולם.

פְּעָלוֹן – "וּבִימֵי רְעָבוֹן יִשְׂבָּעוּ" (תהלים לז יט), "הִיא כְסָלוֹן" (יהושע טו י), לְבָנוֹן, פְּרָזוֹן. ובסמוך ובכנוי ישתנה: "וְאֶת רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם" (בראשית מב לג), "צִדְקֹת פִּרְזֹנוֹ" (שופטים ה יא).

פִּעָלוֹן בדגש – בִּצָּרוֹן, כִּלָּיוֹן, קִנָּמוֹן, עִוָּרוֹן, שִׁבָּרוֹן, שִׁכָּרוֹן, צִמָּאוֹן, זִכָּרוֹן, תִּמָּהוֹן, שִׁדָּפוֹן. ובצרי פ"א-הפֹעל דֵּרָאוֹן מפני הרי"ש שאיננה מקבלת דגש, יֵרָקוֹן, הֵרָיוֹן. ובפתח הפ"א: שַׁבָּתוֹן,

נימוקי רבי אליהו בחור

1. והנו"ן שרשית והמ"ם נוספת, ושרשו גדן.