ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קסא א


פ"א-הפֹעל בסגול. ובסמוך עי"ן-הפֹעל בשוא ודגש: סַפְּחוֹת, דַּלְּקוֹת, גַּבְּחוֹת, (קָרְחוֹת) [קַדְּחוֹת], "לַהֲבוֹת אֵשׁ" (תהלים כט ז). ובא בשוא בלא סמיכות: "וְגַם אִגְּרוֹת כָּתַב עַל אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה" (דה"ב ל א), וכן "כָּל כִּֽנְרוֹת" (מ"א טו כ עי"ש) והוא קל, והכ"ף מעמדת בגעיא.[1]

פִּעֹלֶתבִּקֹּרֶת, שִׁבֹּלֶת, ובשורק פ"א-הפֹעל: כֻּתֹּנֶת, והכנוי: "פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי" (שה"ש ה ג), "וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף אֶת כֻּתָּנְתּוֹ" (בראשית לז כג). והקבוץ: בִּקֹּרוֹת, כֻּתֹּנוֹת בחולם או בקמץ-חטף. וכן בסמוך ובכנוי: "וַיִּשָּׂאֻם בְּכֻתְּנֹתָם" (ויקרא י ה) בשוא לבדו ודינו בקמץ-חטף, ובספר אחד מדוייק מצאתיו בקמץ-חטף. וקבוץ שִׁבֹּלֶת בלשון זכרים: "שֶׁבַע שִׁבֳּלִים" (בראשית מא ה).

פַּעֹלֶתכַּפֹּרֶת, בַּצֹּרֶת. ואולי פָּרֹכֶת בדגש גם כן, אלא שלא נדגש מפני הרי"ש, והפ"א קמוצה לתשלומו. אלה לא ישתנו. והקבוץ: כַּפֹּרֹת, בַּצֹּרוֹת. ורז"ל אמרו קבוץ פָּרֹכֶת – "פַּרְכִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת" (פרקי דרבי אליעזר פרק מא), חברו אותו כחבור מַלְכֻיוֹת או תַּחְתִּיּוֹת, כמו שיתבאר. וכן אמרו קבוץ פַּרְפֶּרֶת – "פַּרְפְּרִיּוֹת" (משנה אבות ג יח עי"ש).

פּוֹעֶלֶת כלו בסגול – "לְמִי הַחֹתֶמֶת" (בראשית לח כה), "וְאֵת הַיֹּתֶרֶת" (שמות כט יג), עוֹפֶרֶת, כּוֹתֶרֶת, תּוֹלַעַת נפתח מפני העי"ן. והקבוץ: "גֻּלֹּת הַכֹּתָרֹת" (מ"א ז מא).

פְּעֹלֶתקְטוֹרֶת, כְּתוֹבֶת, נְחֹשֶׁת, "יְבֹשֶׁת הַמַּיִם" (בראשית ח ז), שְׁכֹבֶת מן "וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ" (במדבר ה כ), "לֹא תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ" (ויקרא יח כ), "מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת" (במדבר יד טז), "וְשַׁמְנִי וּקְטָרְתִּי" (יחזקאל טז יח), ובשורק: "וְחָרָה נְחֻשְׁתָּהּ" (יחזקאל כד יא), "הִכְבִּיד נְחָשְׁתִּי" (איכה ג ז), "יַעַן הִשָּׁפֵךְ נְחֻשְׁתֵּךְ" (יחזקאל טז לו) וכן כלם על זה הדרך.

וכן כל שם שהוא בתי"ו נוספת בסוף שהוא מלעיל, התי"ו דגוש בהתחבר, והקבוץ כמו שכתבנו. וכשתהיה המלה שנוספה בה תי"ו מלרע, התי"ו רפה בהתחברות.

פֻּעֶלֶת – "וְהַחִטָּה וְהַכֻּסֶּמֶת" (שמות ט לב), "אֶת קֻבַּעַת" (ישעיהו נא יז) נפתח מפני העי"ן. וקבוץ כֻּסֶּמֶת בלשון זכרים: "וְדֹחַן וְכֻסְּמִים" (יחזקאל ד ט). אולי כן הוא קבוץ קוּבַּעַת, או יהיה בלשון נקבות – קֻבָּעוֹת. ואפשר שיהיה קבוץ כֻּסֶּמֶת – כֻּסָּמוֹת, והאחד מן כֻּסְּמִים – כֻּסֵּם.


נימוקי רבי אליהו בחור

עריכה
  1. ^ עיין ביהושע בסימן י"א (פסוק ב) וי"ב (פסוק ג), ובמדויקים הנו"ן בחטף-פתח.