ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קב א
והנח שבין אותיות הנוספות ופ"א-הפֹעל הוא תשלום עי"ן-הפֹעל, והו"וין שבהם ו"וי המשך כו"ו יִשְׁפוֹט, יִשְׁמוֹר, הכתובים פעמים בו"ו. ולא חסרו הו"ו ביָקוּם, יָשׁוּב, כמו שעשו ביִשְׁמֹר, יִשְׁפֹּט ברוב המקומות, לפי שהמירו החולם בשורק להקל על הקריאה לרוב השתמשם בהם, והשורק אינו מבלי ו"ו כי אם על הדגש או על שוא-נח כמו שיתבאר, אלא במקומות מעטים יבא מבלי ו"ו במקום שהיה מקומו ו"ו. וכן באו גם כן יָקֻם (בראשית כז לא), יָשֻׁב (תהלים קמו ד; איכה ג ג), יָשֻׁבוּ (שופטים ב יט ועוד) יָקֻמוּ (במדבר ל ח ועוד), חסרי ו"ו המשך במקומות ידועים על פי המסורת. וכן כשיבאו בחולם תחסר מהם ו"ו המשך, כמו "וְיָשֹׁב הֶעָפָר" (קהלת יב ז), "יָשֹׁב אַפְּךָ" (ישעיהו יב א), "אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם" (תהלים עד כא), "תָּרֹם יָדְךָ" (מיכה ה ח), "לֹא יָדֹן רוּחִי" (בראשית ו ג עי"ש). ותחסר מהם ו"ו המשך כמו שתחסר ביִשְׁפֹּט, יִשְׁמֹר. וזו שהיא קיימת ביָקוּמוּ, יָשׁוּבוּ, מה שאינה קיימת כן ביִשְׁמְרוּ, יִשְׁפְּטוּ, נאמר כי גם ביִשְׁמְרוּ, יִשְׁפְּטוּ פעמים ו"ו המשך קיימת כשיבא בהפסק ובהעמדה, ופעמים בלא הפסק והעמדה, כמו "יִשְׁפּוּט֥וּ הֵם" (שמות יח כו). אבל מה שחסרו אותה ברוב, לרוב תנועות האותיות, להקל מעליהם. אבל ביָקוּמוּ, יָשׁוּבוּ, אין בהם אותיות נעות כמו שיש ביִשְׁמְרוּ, יִשְׁפְּטוּ, הלא תראה הנח אשר בקָם, קַמְתָּ, קָמוּ, קַמְנוּ נפל בקַמְתֶּם לתנועת המ"ם יותר.[1] וכן בשלמים בנח שאיננו עקרי נהגו זה המנהג: שָׁמַר, שָׁמַרְתִּי וכולי, הנח שבין השי"ן והמ"ם לא נפל כי אם בשְׁמַרְתֶּם לתנועת המ"ם יותר על חבריו. וראיה עוד כי הנח שאחרי הנוספות הוא תשלום אות השרש, הכפולים שבא גם כן בהן זה הנח: יָחֹן, יָסֹב, ולרבים יָסֹבּוּ, ואף על פי שהדגש יספיק להוראת האות הנעדרת, אף על פי כן נשאר הנח כמו
נימוקי רבי אליהו בחור
עריכה- ^ יש כאן טעות, וראוי לומר: הנח אשר בקָם, קָמוּ, קָמָה, נפל בקַמְתֶּם, קַמְתֶּן בתנועת המ"ם והנו"ן יותר.