ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/קא ב
יתכן שהוא צווי מנחי העי"ן, "קוּמִי וָדוֹשִׁי" (מיכה ד יג). והרבות בחולם: "שֹׁבְנָה בְנֹתַי" (רות א יא). אָשׁוּב, יָשׁוּב, תָּשׁוּב, נָשׁוּב, והו"וין ו"וי המשך ואינם עי"ן-הפֹעל.
והצווי בתוספת ה"א: "שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵל" (הושע יד ב), "בֹּֽאָה־אִתִּ֥י הַבַּיְתָה" (מ"א יג ז), "ח֧וּסָה יְיָ עַל עַמֶּךָ" (יואל ב יז), "ח֥וּשָׁה לְעֶזְרָתִי" (תהלים לח כג) מלעיל. וכבר באו מהם מלרע: "ע֭וּרָֽה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר" (תהלים נז ט), "שׁוּבָ֣ה יְיָ רִבְבוֹת אַלְפֵי" (במדבר י לו), "קוּמָ֣ה יְיָ לִמְנוּחָתֶךָ" (תהלים קלב ח), "קוּמָ֣ה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ" (במדבר י לה), "קוּמָ֞ה יְיָ אֱלֹהִים לְנוּחֶךָ" (דה"ב ו מא). וכל "קוּמָה" דתהלים מלרע בר מן חד: "וְ֝ק֗וּמָה בְּעֶזְרָתִי" (תהלים לה ב). "סוּרָ֧ה אֲדֹנִי סוּרָ֥ה אֵלַי אַל תִּירָא" (שופטים ד יח), "שׁוּבָ֥ה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ" (ישעיהו מד כב). ואמר הנגיד כי "הֲרוֹאֶה אַתָּה שֻׁ֥בָה הָעִיר בְּשָׁלוֹם" (ש"ב טו כז) מלעיל, ואנחנו לא מצאנוהו כן בספרים המדויקים. וכן בספר אכלה ואכלה שׁוּבָה מלרע: "שׁוּבָ֣ה יְיָ רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר י לו), "שׁוּבָ֥ה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ" (ישעיהו מד כב), "שׁוּבָ֣ה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ" (תהלים קכו ד), "שׁוּבָ֣ה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי" (תהלים ו ה), "שׁוּבָ֣ה יְיָ עַד מָתָי" (תהלים צ יג). "שׁ֤וּבִי שׁ֙וּבִי֙" (שה"ש ז א) מלעיל. וכבר באו מלרע: "עוּרִ֤י עוּרִי֙ דְּבוֹרָה" (שופטים ה יב), "שׁוּבִ֣י נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי" (תהלים קטז ז), "עוּרִ֨י עוּרִ֤י לִבְשִׁי עֹז" (ישעיהו נא ט), "עֲלִי עֵילָם צוּרִ֣י מָדַי" (ישעיהו כא ב). ומבנין הפעיל: "גִּילִ֨י מְאֹד בַּת צִיּוֹן" (זכריה ט ט) מלרע. ובחולם לגזרת פָּעוֹל: "קוּמִי אוֹרִי" (ישעיהו ס א), היה בתשלומו אֲיוֹרִי על משקל "כִּתִּים קוּמִי עֲבֹרִי" (ישעיהו כג יב).
האית"ן: אָקוּם, יָקוּם, תָּקוּם, נָקוּם, יָקוּמוּ, תָּקוּמוּ, תָּקוּם, תָּקוּמִי, תָּקוּמְנָה, או בחולם: "וַתָּאֹרְנָה עֵינָיו" (ש"א יד כז), "וְעָרֶיךָ לֹא תָשֹׁבְנָה" (יחזקאל לה ט), או במשקל אחר: "תְּשֻׁבֶינָה לְקַדְמַתְכֶן" (יחזקאל טז נה), "תְּפוּצֶינָה עָרַי מִטּוֹב" (זכריה א יז). האותיות הנוספות בקמץ. ופעם בצרי, כמו אֵבוֹשׁ, יֵבוֹשׁ – "לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב" (ישעיהו כט כב), "אֲשֶׁר לֹא יֵבֹשׁוּ קֹוָי" (ישעיהו מט כג). וכבר כתבנו כי שרשם יבש, והצרי שתחת אותיות הנוספות יורה עליהם והוא הנכון.