ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/פט ב
"קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם" (תהלים מט, יב) כמו קִבְרָם. "וְסַרְנֵי נְחֹשֶׁת" (מלכים א ז, ל) כמו וְנִסְרֵי, מן המשנה "מסככין בנסרים" (משנה סוכה א ו) "גּוֹעֵר בַּיָּם" (נחום א, ד) "רֹגַע הַיָּם" (ישעיהו נא, טו). "עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל" (ישעיהו לח, יא) "כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד" (תהלים מט, ב). "יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ" (תהלים יד, ג) "סִיר אֲשֶׁר חֶלְאָתָה בָהּ" (יחזקאל כד, ו). "אֶנְקַת אָסִיר" (תהלים עט, יא) "נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות ו, ה). "נִגְרַזְתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ" (תהלים לא, כג) "אָמַרְתִּי נִגְזָרְתִּי" (איכה ג, נד). "וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד" (בראשית יט, ג) "וַיִּפְרָץ בּוֹ" (שמואל ב יג, כה). "עֲצֵי אַלְגּוּמִּים" (דברי הימים ב ט, י) "עֲצֵי אַלְמֻגִּים" (מלכים א י, יא). "וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ" (איוב לח, ט) "לַאֲשֶׁר עַל הַמֶּלְתָּחָה" (מלכים ב י, כב). "וְיַחְגְּרוּ מִמִּסְגְּרוֹתָם" (שמואל ב כב, מו) "וְיַחְרְגוּ מִמִּסְגְּרוֹתֵיהֶם" (תהלים יח, מו). "חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לב, טז) "חֲתָר לְךָ בַקִּיר" (יחזקאל יב, ה).
הנה כתבתי לך מה שנהגו העברים בהפוך סדור האותיות בין בנחים בין בכפולים בין בשלמים, אף על פי שיש לומר במקצתם סברא אחרת, כאשר אני עתיד לזכור כל אחד ואחד בשרשו בחלק הענין מזה הספר בעזרת האל.
וכן לא הקפידו העברים בסדור התיבות זו לפני זו, והכניסו אות השמוש או מלת ענין זו בזו, אף על פי שהמלה הראשונה או אות השמוש ענינה היותה באחרונה. וזה עשו בדבר שאין לטעות בו ולאמר בו הפך הסברא הנכונה. כמו "וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ" (תהלים פ, ו), שהוא כמו ותשקמו דמעות בשליש. אף על פי שי"ל בזה פירוש זולתי שלא יהיה הפוך, כלומר השקיתמו בדמעות שלש פעמים והוא רמז לשלש גליות, ויהיה "שָׁלִישׁ" תאר לשני – כן פירשו אדוני אבי ז"ל. "וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ" (מלכים ב ט, ל) – ותשם פוך בעיניה. "וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף" (בראשית מא, נז) – באו מצרימה אל יוסף לשבור. "וְאֶת הָעִיר שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ" (שופטים א, ח),