ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/פז א

<< · ספר מכלול (רד"ק) · לפי דפים · פז א · >>

"לֹא נוֹדַעְתִּי" (שמות ו ג) וכולי. ולא אמרו נֵדַע בקיום היו"ד בנשימה, להפריש בינו ובין אית"ן הקל. ועוד, כי נכון בעיניהם הפוך היו"ד לוי"ו כדי להֵרָאוֹת בעתידים, והיא קלה להראות מן היו"ד: הִוָּדַע, אִוָּדַע, "יִוָּדַע בַּגּוֹיִם" (תהלים עט י), "פֶּן תִּוָּרֵשׁ" (בראשית מה יא) וכן כלם. ויש שיבא ביו"ד בשרשו: "וַיִּיָּחֶל עוֹד" (בראשית ח יב), "אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה" (שמות יט יג). ויתכן כי בא כן "יִיָּרֶה" להפריש בינו ובין יִוָּרֵא: "לְמַעַן תִּוָּרֵא" (תהלים קל ד): שהוא לשון יִרְאָה. וא"א ז"ל כתב כי "וַיִּיָּחֶל" מבנין הִתְפַּעֵל משפטו וַיִּתְיָחֵל, וכן "יִיָּרֶה" משפטו (יִתְיָרֵא) [יִתְיָרֶה], כי אמר כי הנִפְעַל מנחי הפ"א לא יבא העתיד כי אם בוי"ו, אבל הִתְפַּעֵל יבא פעם בוי"ו, כמו "בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּ֔ע" (במדבר יב ו), והוא קמץ בזקף, "וְעִם יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח" (מיכה ו ב), "וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא" (ויקרא ה ה); ופעם ביו"ד, כמו "וַיִּתְיַצְּבוּ" (שמות יט יז), "וַיִּתְיַלְדוּ" (במדבר א יח), "וְיִתְיָעֲצוּ" (תהלים פג ד).

הִפְעִיל: גם כן נהפכה היו"ד לוי"ו נחה בכל הבנין ברוב הפעלים. כמו "הוֹדִיעַ יְיָ" (תהלים צח ב), "הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ" (תהלים עז טו), וכן הוֹשִׁיב, הוֹרִיד וחבריהם. והנכון בהם בתשלומם הִיְדִּיעַ, הִיְרִיד, והונחה היו"ד כמשפטה ונהפכה לוי"ו נחה. וכן הצווי: הוֹדִיעַ, הוֹרִיד,^[1] "הוֹדִיעוּ בָעַמִּים" (תהלים קה א), או בצירי: "הוֹרֵד אוֹתָם אֶל הַמַּיִם" (שופטים ז ד). ובא בצרי וביו"ד המשך: "וְהוֹלֵיד אָוֶן" (ישעיהו נט ד). ומן הוֹדִיעַ בפתח: הוֹדַע – "לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן הוֹדַ֑ע" (תהלים צ יב), בפתח באתנח. וכן האית"ן: אוֹדִיעַ, יוֹדִיעַ, אוֹרִיד, יוֹרִיד וכולי; תּוֹרִ֫ידִי, תּוֹסִ֫יפִי מלעיל. ובאו שנים מלרע: "כִּי לֹא תוֹסִיפִי֙ יִקְרְאוּ לָךְ גְּבֶרֶת מַמְלָכוֹת" (ישעיהו מז ה) "כִּי לֹא תוֹסִיפִי֙ יִקְרְאוּ לָךְ רַכָּה וַעֲנֻגָּה" (ישעיהו מז א): שניהם בפשט אחד לבד, והמסורת עליהם: שנים בטעם מלרע. או בצרי:^[2] אוֹרֵד, יוֹרֵד, אוֹשֵׁב, יוֹשֵׁב וכולי – "וַיּוֹשֵׁב יוֹסֵף" (בראשית מז יא). ואם הוא מלעיל בסגול: "וַיַּ֨שֶׁב אֹתָם" (מ"ב יז ו) וכשלמ"ד-הפֹעל גרונית בפתח: "בֹּקֶר וְיֹדַע יְיָ אֶת אֲשֶׁר לוֹ" (במדבר טז ה), "וַיֹּדַע בָּהֶם" (שופטים ח טז) "וַיּוֹכַח אָמֶשׁ" (בראשית לא מב). ופעמים בפתח אף על פי שאין הלמ"ד גרונית, כמו "זְכֹר מִלְחָמָה אַל תּוֹסַֽף" (איוב מ לב), "וַתֹּאכַל וַתִּשְׂבַּע וַתֹּתַֽר"

נימוקי רבי אליהו בחור

1. כי לא יתכן הצווי ליחיד בחירק, כמו שלא יתכן בשלמים הַפְקִיד רק הַפְקֵד, כמו שכתבתי שם.
2. כי לא יתכונו בצרי זולת וי"ו ההיפוך כמו שכתבתי כבר (לעיל סה ע"ב).