ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/סד א

<< · ספר מכלול (רד"ק) · לפי דפים · סד א · >>

ובגלל החי"ת הוסב הקמץ להיות תחת החי"ת כמנהג, כמו "כִּי הָחֳלֵיתִי" (מ"א כב, לד). ואע"פ שה"א "הָחֳלֵיתִי" בקמץ וה"א "הֶחֳדַלְתִּי" בסגול, אין לחוש על זה, כי תנועת הה"א אינה אלא להאריך ולהרחיב קריאת החי"ת, ואם תארך ותרחב קריאת החי"ת מה לנו אם הוא מפני תנועת קמץ אם מפני תנועת סגול.

ומלת "וְהִשְׁלַכְתֶּנָה הַהַרְמוֹנָה" (עמוס ד, ג) מלה מורכבת מן עבר ועתיד. כי אם היתה עבר כלה היינו אומרים "וְהִשְׁלַכְתֶּן", ואם עתיד כלה – "וְתַשְׁלֵכְנָה". או הוא כלו עבר, והוא הנכון, ונוספה ה"א אחר נו"ן הנקבות שלא כמשפט העוברים, אבל מנהג הלשון בעתידים מן הפעלים ובשמות ובמלים. כמו: "קִרְבֶּנָה" (בראשית מא, כא); "כִּסְּתוֹתֵיכֶנָה" (יחזקאל יג, כ); "אֹתָנָה" (שמות לה, כו); "וְאַתֵּנָה" (בראשית לא, ו); "כֻלָּנָה" (בראשית מב, לו).

והבינונים בתוספת מ"ם, ותעדר הה"א הנוספת על העוברים, לפי שיכבד על הלשון שתי אותיות נוספות כאחת. ופעם תראה, כמו "לְאַרְבַּעְתָּם מְהֻקְצָעוֹת" (יחזקאל מו, כב). וכלם היו ראויים להיות על זה הדרך. הפוֹעלים – מְהַפְעִיל מְהַפְעִילִים וכו' והפעוּלים מְהֻפְעַל מְהֻפְעַלִים וכו'. וכשנעדרה הה"א, הוטלה תנועת הה"א במ"ם, ואמרו מַפְעִיל – "מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ" (ישעיהו נד, יא). ויתכן לומר מַפְעֵל בצרי, כמו "מוֹצֵא רוּחַ מֵאוֹצְרוֹתָיו" (תהלים קלה, ז) שהוא כמו מוֹצִיא. מַפְעִילִים וכו'. הפעוּלים – מֻפְעַל מֻפְעָלִים וכו', והמ"ם בשרק. כמו:

"הִנֵּה רֹאשׁוֹ מֻשְׁלָךְ אֵלֶיךָ" (ש"ב כ, כא); "מֻשְׁכָּב עַל מִטָּתוֹ" (מ"ב ד, לב); "כָּל רֹאשׁ מֻקְרָח" (יחזקאל כט, יח); "הַמֻּפְקָדִים בֵּית יְיָ" (מ"ב יב, יב); "וְיִהְיוּ מֻכְשָׁלִים לְפָנֶיךָ" (ירמיהו יח, כג); "מֻשְׁלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ" (מ"א יג, כד).

או בקמץ-חטף – "מָשְׁזָר" (שמות כו, א); "וְזֹבֵחַ מָשְׁחָת" (מלאכי א, יד).

ומופעָל קמוץ, זולתי אם הוא סמוך. ובא "וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי" (תהלים כב, טז) קמוץ ואף על פי שהוא סמוך. ויתכן שיהיה חסר למ"ד השמוש, ודינו מֻדְבָּק לְמַלְקוֹחָי.

ואם פ"א הפעל אות גרונית, תאמר בפעלים "מַאֲרִיךְ" (קהלת ז, טו); "מַחֲרִיד" (ויקרא כו, ו); "מַעֲמִיד" (דה"ב יח, לד). ובפעולים תשוב קבוץ המ"ם קמוצה בקמץ רחב, ופ"א הפעל בקמץ חטף. כמו: "מָעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה" (מ"א כב, לה); "בְּתוֹךְ עָרִים מָחֳרָבוֹת" (יחזקאל כט, יב); "וְכֶבֶשׁ בַּזָּהָב לַכִּסֵּא מָאֳחָזִים" (דה"ב ט, יח).

ומלת "וְאֵין מָעֳמָד" (תהלים סט, ג) קמץ, המדקדקים אמרו שהוא שם-הפֹעל, והוא