ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/מב ב
בדבריהם באמרם "שֶׁל פְּלוֹנִי הֵם, שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי הֵם" (סנהדרין ל א) וזולת זה הרבה. ועם הכנויים קשרוה הרבה גם כן. וכן במקרא נקשרה עם כנוי היחיד: "כִּי בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה" (יונה א יב), וכן אמרו "בְּשֶׁלְּמִי" (יונה א ז). ובי"ת-השמוש משמשת אל השי"ן ואל הלמ"ד, וענין המלה בַּאֲשֶׁר ובַעֲבוּר, "בְּשֶׁל אֲשֶׁר יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא".
והה"א (=ה' הידיעה)
עריכהתשמש לידיעת הדבר. ויש שלא תודיע דבר מיוחד אלא יהיה מי שיהיה, כמו "וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד" (קהלת ד יב), "הָאֶחָד בָּא לָגוּר" (בראשית יט ט), "וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ" (בראשית מב כז), "וַיְהִי הָאֶחָד מַפִּיל הַקּוֹרָה" (מ"ב ו ה).
ותבא לידיעת התאר והמתאר, כמו "הָהָר הַטּוֹב" (דברים ג כה), "הָאָרֶץ הַטּוֹבָה" (דברים א לה), "הַנַּעַר הַלֵּוִי" (שופטים יח ג), "הַנַּעַר הַלָּז" (זכריה ב ח), "הָעֶבֶד הָעִבְרִי" (בראשית לט יז) ורבים כמוהם.
ופעמים בחסרון ידיעת התאר: "סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה" (ירמיהו ב כא), "נֹהֲגִים אֶת הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה" (ש"ב ו ג), "וְכָל הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס" (ש"א טו ט), "עַל הָאָרֶץ אַחֶרֶת" (ירמיהו כב כו), "הַכְּרוּב אֶחָד" (יחזקאל י ט), "הָרֹאשׁ אֶחָד" (ש"א יג יז), "אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד" דפרשת פנחס (במדבר כח ד),[1] "הַדּוּד אֶחָד" (ירמיהו כד ב), "הָאִישׁ אֶחָד" (במדבר טז כב), "אֲחִיכֶם אֶחָד" (בראשית מב יט), "בַּלַּיְלָה הוּא" (בראשית יט לג).
ובחסרון ידיעת המתואר: "חָצֵר הַחִצוֹנָה" (יחזקאל מ לא), "אל חָצֵר הַתִּיכֹנָה" (מ"ב כ ד), "בָּאִים מִדֶּרֶךְ שַׁעַר הָעֶלְיוֹן" (יחזקאל ט ב), "מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה" (ש"א יד כט), "יוֹם הַהוּא יִרְחַק חֹק" (מיכה ז יא), "הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים" (תהלים קד יח), "חָלָל הַגָּדוֹל" (יחזקאל כא יט), "אֶל גּוֹיִם הַמּוֹרְדִים" (יחזקאל ב ג), "וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר" (ש"ב יב ד), "יוֹם הַשִּׁשִּׁי" (בראשית א לא), "כֹּהֵן הַמִּשְׁנֶה" (ירמיהו נב כד), "הוּא חֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי" (עזרא י ט) והדומים להם.
ולא תבא ה"א-הידיעה עם הכנוי כי אם במקומות מעטים מצאנום בשתי ידיעות: "בְּתוֹךְ הָאָהֳלִי" (יהושע ז כא), "וְהַחֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר עֵיבָל" (יהושע ח לג), "וְנָתַן אֶת הָעֶרְכְּךָ" (ויקרא כז כג),
- ^ אבל בפרשת תצוה כתוב "אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד" (שמות כט לט), והתימה על פירוש של ן' עזרא שכתב בפרשת תצוה "את הכבש אחד" עי"ש.