ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/מב ב
בדבריהם באמרם "של פלוני הם של מעשר שני הם" (סנהדרין ל א) וזולת זה הרבה. ועם הכנויים קשרוה הרבה גם כן. וכן במקרא נקשרה עם כנוי היחיד – "כִּי בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה" (יונה א, יב); וכן אמרו "בְּשֶׁלְּמִי" (יונה א, ז). ובי"ת-השמוש משמשת אל השי"ן ואל הלמ"ד, וענין המלה בַּאֲשֶׁר ובַעֲבוּר, "בְּשֶׁל אֲשֶׁר יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא".
ה"א הידיעה עריכה
והה"א תשמש לידיעת הדבר. ויש שלא תודיע דבר מיוחד אלא יהיה מי שיהיה. כמו "וְאִם יִתְקְפוֹ הָאֶחָד" (קהלת ד, יב); "הָאֶחָד בָּא לָגוּר" (בראשית יט, ט); "וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ" (בראשית מב, כז); "וַיְהִי הָאֶחָד מַפִּיל הַקּוֹרָה" (מ"ב ו, ה).
ותבא לידיעת התאר והמתאר כמו "הָהָר הַטּוֹב" (דברים ג, כה); "הָאָרֶץ הַטּוֹבָה" (דברים א, לה); "הַנַּעַר הַלֵּוִי" (שופטים יח, ג); "הַנַּעַר הַלָּז" (זכריה ב, ח); "הָעֶבֶד הָעִבְרִי" (בראשית לט, יז) ורבים כמוהם.
ופעמים בחסרון ידיעת התאר – "סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה" (ירמיהו ב, כא); "נֹהֲגִים אֶת הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה" (ש"ב ו, ג); "וְכָל הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס" (ש"א טו, ט); "עַל הָאָרֶץ אַחֶרֶת" (ירמיהו כב, כו); "הַכְּרוּב אֶחָד" (יחזקאל י, ט); "הָרֹאשׁ אֶחָד" (ש"א יג, יז); "אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד" דפרשת פנחס (במדבר כח, ד); "הַדּוּד אֶחָד" (ירמיהו כד, ב); "הָאִישׁ אֶחָד" (במדבר טז, כב); "אֲחִיכֶם אֶחָד" (בראשית מב, יט); "בַּלַּיְלָה הוּא" (בראשית יט, לג).
ובחסרון ידיעת המתואר – "חָצֵר הַחִצוֹנָה" (יחזקאל מ, לא); "אל חָצֵר הַתִּיכֹנָה" (מ"ב כ, ד); "בָּאִים מִדֶּרֶךְ שַׁעַר הָעֶלְיוֹן" (יחזקאל ט, ב); "מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה" (ש"א יד, כט); "יוֹם הַהוּא יִרְחַק חֹק" (מיכה ז, יא); "הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים" (תהלים קד, יח); "חָלָל הַגָּדוֹל" (יחזקאל כא, יט); "אֶל גּוֹיִם הַמּוֹרְדִים" (יחזקאל ב, ג); "וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר" (ש"ב יב, ד); "יוֹם הַשִּׁשִּׁי" (בראשית א, לא); "כֹּהֵן הַמִּשְׁנֶה" (ירמיהו נב, כד); "הוּא חֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי" (עזרא י, ט) והדומים להם.
ולא תבא ה"א-הידיעה עם הכנוי כי אם במקומות מעטים מצאנום בשתי ידיעות – "בְּתוֹךְ הָאָהֳלִי" (יהושע ז, כא); "וְהַחֶצְיוֹ אֶל מוּל הַר עֵיבָל" (יהושע ח, לג); "וְנָתַן אֶת הָעֶרְכְּךָ" (ויקרא כז, כג);