ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/לא א

וכן כלם שהם בתי"ו. אבל אשר סופם ה"א, בהתחברה תשוב תי"ו ותרפה כמו שכתבנו. ועשו החבור מן פּוֹקֶדֶת ולא מן פּוֹקְדָה להקל על הקריאה, כמו שעשו החבור מן מִשְׁמֶרֶת, מִלְחֶמֶת, ולא מן מִשְׁמָרָה, מִלְחָמָה, להקל.

פּוֹקַדְתּוֹ – "וַתִּשָּׂאֵהוּ אֹמַנְתּוֹ" (ש"ב ד ד), "יוֹעַצְתּוֹ לְהַרְשִׁיעַ" (דה"ב כב ג). פּוֹקַדְתְּךָ, ואם בהפסק: "וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ" (משלי כג כה). פּוֹקַדְתִּי, פּוֹקַדְתָּם, פּוֹקַדְתְּכֶם – "חָפְרָה יוֹלַדְתְּכֶם" (ירמיהו נ יב), פּוֹקַדְתֵּנוּ, פּוֹקַדְתָּהּ, פּוֹקַדְתֵּךְ – "תַּרְשִׁישׁ סֹחַרְתֵּךְ" (יחזקאל כז יב), פּוֹקַדְתָּן, פּוֹקַדְתְּכֶן. בכלם פתוח העי"ן.

פתוחי פּוֹקְדוֹת עשרה

עריכה

וכנוי הרבות יבואו בשני סימנים, ביו"ד[-מ"ם] ברבוי הזכרים ובו"ו-תי"ו ברבוי הנקבות. ובשער השמות נאריך בביאור זה. פּוֹקְדוֹתָיו, פּוֹקְדוֹתֶיךָ, פּוֹקְדוֹתַי, פּוֹקְדוֹתֵיהֶם, פּוֹקְדוֹתֵיכֶם, פּוֹקְדוֹתֵינוּ, פּוֹקְדוֹתֶיהָ, פּוֹקְדוֹתַיִךְ, פּוֹקְדוֹתֵיהֶן, פּוֹקְדוֹתֵיכֶן.

פתוחי פָּקוּד עשרה

עריכה

פְּקוּדוֹ, פְּקוּדְךָ או פְּקוּדָךְ, פְּקוּדִי, פְּקוּדָם, פְּקוּדְכֶם, פְּקוּדֵנוּ, פְּקוּדָהּ – הה"א מפיק, פְּקוּדֵךְ, פְּקוּדָן, פְּקוּדְכֶן.

פתוחי פְּקוּדִים עשרה

עריכה

פְּקוּדָיו, פְּקוּדֶיךָ, פְּקוּדַי, פְּקוּדֵיהֶם, פְּקֻדֵיכֶם, פְּקוּדֵינוּ, פְּקוּדֶיהָ, פְּקוּדַיִךְ, פְּקוּדֵיהֶן, פְּקוּדֵיכֶן.

פתוחי פְּקוּדָה עשרה

עריכה

פְּקוּדָתוֹ, פְּקוּדָתְךָ – למ"ד-הפֹעל בקמץ, ואף על פי שיבא אחריה שוא.[1] וכן בשמות: צִדְקָתְךָ, בִּרְכָתְךָ, ולא כן בעבר: "יְלָדַתְךָ" (ירמיהו כב כו), כמו שכתבנו (לעיל כח ע"ב). פְּקוּדָתִי, פְּקוּדָתָם, פְּקוּדַתְכֶם, פְּקוּדָתֵנוּ, פְּקוּדָתָהּ, פְּקוּדָתֵךְ, פְּקוּדָתָן, פְּקוּדַתְכֶן.

פתוחי פְּקוּדוֹת עשרה

עריכה

פְּקוּדוֹתָיו, פְּקוּדוֹתֶיךָ, פְּקוּדוֹתַי, פְּקוּדוֹתֵיהֶם, פְּקוּדוֹתֵיכֶם, פְּקוּדוֹתֵינוּ, פְּקוּדוֹתֶיהָ, פְּקוּדוֹתַיִךְ, פְּקוּדוֹתֵיהֶן, פְּקוּדוֹתֵיכֶן.

המקור

עריכה

פָּקוֹד. והוא יתערב עם העוברים והבינונים והעתידים, כי הוא מקור הפעלים כלם וממנו תוצאותם. שלא תאמר לעולם עבר ובינוני ועתיד, שלא יקדם המקור להם. כי הוא המחשבה, והמחשבה

נימוקי רבי אליהו בחור

עריכה
  1. ^ א"א: פי' ודין השוא הנח לבטל הקמץ כדי לעשותו שוא נח.