ספר מכלול (רד"ק)/לפי דפים/כו ב
"אִם יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי וְהִכָּ֔נִי" (ש"א יז ט), "כִּי עַבְדְּךָ יוֹאָב הוּא צִוָּ֔נִי" (ש"ב יד יט), "יְיָ מִבֶּטֶן קְרָאָ֔נִי" (ישעיהו מט א).
ובאו בקמץ זולת ההפסק, להורות כי כן המשפט מפני הנח הנסתר: "לָמָּה רִמִּיתָ֖נִי" (ש"א כח יב), "צְרַפְתָּ֥נִי בַל תִּמְצָא" (תהלים יז ג עי"ש), "יְיָ קָ֭נָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" (משלי ח כב), "עָנָ֖נִי בַמֶּרְחָב יָהּ" (תהלים קיח ה), "הֹרָ֥נִי לַחֹמֶר" (איוב ל יט). וכבר בא למ"ד-הפֹעל בפִעֵל הדגוש בצרי: "וְיִסְּרֵנִי מִלֶּכֶת בְּדֶרֶךְ הָעָם הַזֶּה" (ישעיהו ח יא).
פְּקָדָם – כלו קמוץ. ובא "וּבְצָ֙עַם֙ בְּרֹאשׁ כֻּלָּם" (עמוס ט א עי"ש) בפתח הלמ"ד, מפני שהמלה מלעיל. ופעמים כנוי הנסתרים במ"ם-ו"ו, כמו "כִּסָּמוֹ יָם" (שמות טו י), וכן "וְגֵרַשְׁתָּמוֹ" (שמות כג לא), וכן "תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ" (שמות טו יב), "תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי" (שמות טו ט), "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ" (שמות טו יז) והדומים להם.[1]
פְּקַדְכֶם – העי"ן בפתח, לפי שהוא מלרע לרוב התנועות, והכ"ף בסגול. וכן כל כֶם וכֶן שהוא כנוי, בסגול לעולם.
פְּקָדָנוּ – כלו קמוץ לעולם.
פְּקָדָהּ – כלו קמוץ, כמו "הֱכִינָהּ וְגַם חֲקָרָהּ" (איוב כח כז), והה"א כנוי הנקבה במפיק.
וכן משפט כל ה"א הנקבה הפעולה אשר לא תבא קמוצה, אם לא תהיה בנו"ן-ה"א או תי"ו-ה"א, שיהיו הנו"ן והתי"ו דגושים, כי אז תהיה הה"א רפה. וכן ה"א הפועלת מפיק, והוא שתהיה כנוי, כמו "בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ" (בראשית יט לג).
ופעמים תהיה נחה ה"א הכנוי:[2] "וְעֶבְרָתוֹ שְׁמָרָהֿ נֶצַח" (עמוס א יא), "וַתַּחְמְרָהֿ בַחֵמָר" (שמות ב ג), "לְמִן הַיּוֹם הִוָּסְדָהֿ" (שמות ט יח), "מַטֵּה מוּסָדָהֿ" (ישעיהו ל לב),