ספר המצוות לאו שלו
<< · ספר המצוות · לאו · שלו · >>
הזהירנו מגלות ערות הבת עצמה. וזה לא התבאר בפירוש בתורה ולא בא בכתוב "ערות בתך לא תגלה". ואמנם ממה שהזכיר בת הבן או בת הבת, תיקח ממנו ראיה לבאור הדבר והגלותו, כי הוא אסר בת הבן ובת הבת וכל שכן הבת.
ובגמרא דיבמות (דף ג.) אמרו בתו עיקר איסורה מדרשא אתיא. דאמר רבא, אמר לי רב יצחק בר אבדימי: אתיא "הנה" (ויקרא יח, י) "הנה" (שם יח, יז), אתיא "זימה" (שם) "זימה" (שם כ, יד). רוצה לומר שהוא אמר בבת בנך ובבת בתך "כי ערותך הנה" (שם יח, י) ואמר באיסור אשה ובתה ובת בנה ובת בתה "שארה הנה זמה היא" (שם יח, יז). כמו שבאיסור אשה ובתה נאסרה בתה, כן באיסור בת בנו ובת בתו נאסרה בתו גם כן. ואמר בעונש "איש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה היא באש ישרפו אותו ואתהן" (שם כ, יד), כמו כן אשה ובת בנה ובת בתה בשריפה, בעבור שבא בהן זמה. וגמרינן לה מגזרה שוה, זמה זמה. והוא הדין לבתו ובת בנו ובת בתו לענין עונש, דגמרינן להו מגזרה שוה, דהנה הנה דגבי בת בנו ובת בתו, כתיב הנה כמו שבא באשה ובתה.
ולשון גמרא דכריתות (דף ה.) אל תהי גזרה שוה קלה בעיניך, שהרי בתו אחד מגופי תורה ולא למדה הכתוב אלא מגזרה שוה: אתיא הנה הנה זמה זמה. והבן אמרם לא למדה תורה. ולא אמר לא למדוה, כי אלו הדברים כלם קבלה מהנביא עליו השלום, פירוש מקובל כמו שבארנו בפתיחת חיבורנו הגדול בפירוש המשנה. ואמנם שתק הכתוב מלזכרה להיותה אפשר להתלמד בגזרה שוה. וזהו ענין אמרם לא למדה הכתוב אלא מגזרה שוה, והבן אמרם מגופי תורה.
הנה התבאר מכל מה שקדם שהעובר על לאו בתו ובת בנו ובת בתו, הוא בשריפה. ואם לא נחקרה העדות, בכרת אם היה מזיד. ואם היה שוגג באחת מהן, יקריב חטאת קבועה.
קישורים
עריכהקיצור דרך: rmbm/lo336