פתיחת התפריט הראשי


מצות לאו רלה - לא להלוות בריבית לישראל

הזהיר מהלוות בריבית, והוא אמרו יתעלה "את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך(ויקרא כה, לז). ושני לאוין אלו אמנם הם בעניין אחד, ובאו לחיזוק וכדי שיהיה מי שילוה בריבית עובר בשני לאוין, לא שהם שני עניינים, כי הנשך הוא הריבית והריבית הוא הנשך.

ובגמרא מציעא (דף ס:) אמרו: אי אתה מוצא נשך בלא תרבית ולא תרבית בלא נשך. ולא חלקן הכתוב אלא לעבור עליו בשני לאוין. ושם אמרו: דאורייתא נשך ותרבית חדא מלתא היא. ושם אמרו: השתא דכתיב "את כספך לא תתן לו בנשך", קרי ביה הכי "את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית" ו"בנשך ומרבית לא תתן אכלך".

הנה יהיה כל מה שילוה בריבית או כסף או פירות כבר עבר בשני לאוין, מחובר אל שאר לאוין שבאו גם כן במלוה לחיזוק גם כן. כי הנה נכפלה האזהרה זו בלשון אחר ואמר "לא תקח מאתו נשך ותרבית" (שם כה, לו). והתבאר בגמרא מציעא (דף סא:) שזה הלאו גם כן למלוה הוא. אבל אלו כולם לאוי יתירי כמו שבארנו בשורש ט', שהם כולם בעניין אחד נכפל והוא שיזהיר המלוה מהלוות בריבית.

וכבר התבארו משפטי מצוה זו בחמישי ממציעא ("איזהו נשך").

קישוריםעריכה

קיצור דרך: rmbm/lo235