פתיחת התפריט הראשי

ספר המידות השלם שער האמת

האמת. הנשמה נבראת ממקום רוח הקודש, שנאמר (בראשית ב ד): "ויפח באפיו נשמת חיים"; ונחצבה ממקום טהרה, ונבראת מזוהר העליון מכסא הכבוד. ואין למעלה במקום קודשי הקודשים שקר, אלא הכל אמת, שנאמר (ירמיהו י י): "ויי אלהים אמת". ומצאתי כי כתיב: "אהיה אשר אהיה" (שמות ג יד), וכתיב: "ויי אלהים אמת, הוא אלהים חיים ומלך עולם" (ירמיהו שם). ועתה יש להודיעך שהקדוש ברוך הוא אלהים אמת: כי תמצא עשרים ואחת פעמים "אהיה" שהוא בגימטריא "אמת", וגם כן "אהיה" בגימטריא עשרים ואחת.

[קריאת אמת]עריכה

 
"שער האמת" בדפוס הראשון של הספר בעברית שיצא לאור בפראג, שמ"א (1581). לחץ על הצילום לקריאה.

והאלהים עשה את האדם להיות ישר (קהלת ז כט), וחותמו של הקדוש ברוך הוא אמת (שבת נה א). וכתיב: "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני" (תהלים קא ז). וכשאדם עוסק בשקר – אז אין השקר דבק לאמת. וכשיש אמת, כביכול מכון שבתו בשמים כנגד בני אדם, כי כשיש אמת בבני אדם – אז מודים שעשה שמים וארץ, והים וכל אשר בם. וזהו שנאמר (שם קמו ו): "עושה שמים וארץ, את הים ואת כל אשר בם", וסמיך ליה: "השומר אמת לעולם, עושה משפט...". וכשיש בגידה ושקר, כביכול אז כמי שאין מכון שבתו בשמים ובארץ.

ומי שהוא זוכה להתבונן בדברים אלו, איך הנשמות נחצבות ממקור האמת – יעשה כל ענייניו באמת, ולא יכניס השקר במקום קדושת האמת. ולכך אמר הפסוק (תהלים קמה יח): "קרוב יי לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת", כי הקדוש ברוך הוא שהוא אמת – מתקרב למי שקוראו באמת.

ואיזה דבר נקרא "קריאת אמת"? זהו המפנה לבו מכל דבר שבעולם, ומתקרב אל הקדוש ברוך הוא לבד, ושכלו הולך ומתחזק להידבק באור העליון, וישים מחשבתו בחשקו תמיד. וזה העניין ישיג האדם כשהוא מתבודד בחדרו. ומפני זה ירבה כל חסיד להיפרד ולהתבודד, ולא יתחבר עם בני אדם רק לצורך גדול. אבל אם התפלל בהנעת שפתיו אל הכותל ומחשב בענייני העולם, ויקרא בלשונו ולבו בעניין אחר, אם שיחשוב להתכבד איך קולו ערב כדי למצוא חן בעיני בני אדם לקבל מהן שבח – אז אין עבודתו אמת. והוא מאותם שנאמר עליהם (ירמיהו יב ב): "קרוב אתה בפיהם, ורחוק מכליותיהם".

לכך אנו מתפללים: "וטהר לבנו לעבדך באמת" – שנעשה כל עבודתנו באמיתוּת, ולהאמין בלב ונפש חפצה, ולא מפני אנשים ולא בשביל ממון או רעות רוח. וזהו שנאמר (איוב כב כג): "אם תשוב עד שדי, תבנה" – שאין מחשבה חוצצת בינך ובין שדי, אז תבנה בבניין חזק בזוהר השכינה. לכן אמר דוד (תהלים טו א-ב): "יי מי יגור באוהלך, מי ישכון בהר קודשך: הולך תמים, ופועל צדק, ודבר אמת בלבבו" – ולא אמר "דובר אמת בפיו", אלא רוצה לומר שיהיה האמת תקוע וקבוע בלב האדם. לכך חסידים הראשונים, כשהיה להם מיקח – היו נותנים אותו לקונה כפי הסכמת לבבם, איך שהיו מסכימים ליתן; אפילו אם היה הקונה רוצה להוסיף – לא היו רוצים אלא כפי הסכמת לבבם.

[הדובר אמת]עריכה

אדם חשוב ההולך בדרך זה לדבר אמת בלבבו, אם קבל עליו במחשבותיו לעשות דבר אחד – יכתוב אותה מחשבה, שלא ישכחנה ולא יחל דברי מחשבותיו. ואם אינו יכול לעמוד בו – ילך אצל חכם ויתיר לו מחשבותיו. ויהדר שלא יהיה במחשבתו כלום כל זמן שלא יוציאם בפיו.

כל הדובר אמת בלבבו, ואינו רוצה לחשב השקר, אפילו דברים שלא יכון להם - כל דבריו ומחשבותיו יתקיימו, שנאמר (איוב כב כח): "ותגזר אומר ויקם לך". ומי שהוא איש אמת, בכל משא ומתן שלו, הן במיקח וממכר הן בהלוואה – לעולם יאמר בראשון סוף דעתו, וירגיל כל אותם המתעסקים עמו שידעו שלא ישנה, ולא יעדיף ולא יחסיר.

אמר החכם: תדיר תשים האמת לעומתך. רצונו לומר: שיעשה סימנים לעצמו. כגון לעשות משא ומתן שיזכור שלא ישקר – יכתוב בכתב, ויביא אצלו אותו כתב, ויראה בו קודם משאו ומתנו. וכן יכתוב בבית מדרשו ועל שולחנו, שיזכור ולא ידבר שקר, וכדי שלא ישכח לדבר האמת. וכן עשה חכם אחד: כתב על כותלי ביתו ובבית מדרשו בכל הכתלים למעלה: "זכור יום המיתה ולא תחטא".

ומי שאינו מדבר אלא אמת – יחיה ויאריך ימים וינצל. סמך לדבר מה שאומר הפסוק (ירמיהו י י): "ויי אלהים אמת, הוא אלהים חיים ומלך עולם". ואם לא ידבר אלא אמת – ינצל כל ימי חייו, דכתיב (מלאכי ב ו-ז): "תורת אמת היתה בפיהו, ועולה לא נמצא בשפתיו..., כי מלאך יי צבאות הוא".

המלאכים העליונים הם צורת אמת ואינם בגופות, והנשמות יאירו מהם כאור היוצא מן השמש. הנשמות הם בגופות, על כן אינם יודעים הנסתרות רק מעט ובמראות הלילה, שאין הנשמות מתעסקות בצרכי הגוף, והיודע סוד הנשמות יעיד בדבר. והחלומות מעין המחשבות, דכתיב (דניאל ב כט): "רעיונך על משכבך סליקו". והחלומות על ידי מלאך המלווה לאדם. ולפי שאין כל המחשבות אמת, על כן אין כל החלומות אמת. ומי שמרגיל עצמו שיהיו כל מחשבותיו אמת – גם בלילה יראה מראות אמת, וידע העתידות כמו המלאכים.

והמדבר אמת – אין מעלה כמוה. וכן כתיב (תהלים קיט קס): "ראש דברך אמת"; ונאמר (שמות כג ד): "מדבר שקר תרחק". גם הרמיזות של אדם יהיו אמת, כי שכר האמת גדול מאוד, לכן ירגיל עצמו לילך באמת. וילמד תורה וידע האמת, שיוכל לעשות המצוות על אמיתותן וכהלכתן. ולעולם יודה על האמת. אפילו בדברי האגדה שאין בו קיום מצוות ילמד, כדי שיאמין הלב דבר אמת. ואל תבוש לקבל האמת מאיזה אדם שיהיה, אפילו מקטן שבקטנים ונבזה – אפילו הכי תקבל האמת ממנו. כי מרגלית טובה שהיא ביד קטן ונבזה, אפילו הכי חשובה היא המרגלית.

[קידוש השם לגויים]עריכה

ועתה שהאריך הגלות בעונוותינו הרבים יותר מדי, יש לישראל להיבדל מהבלי העולם ולאחוז בחותמו של הקדוש ברוך הוא שהוא אמת, ולקדש עצמם אף במותר להם (יבמות כ א), ושלא לשקר לא לישראל ולא לגוי, ולא להטעותם בשום עניין, שנאמר (צפניה ג יג): "שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב, ולא ימצא בפיהם לשון תרמית". ועוד כתיב (הושע ב כה): "וזרעתיה לי בארץ" – כלום אדם זורע כור אחד אלא להכניס כמה כורים? כך זרע הקדוש ברוך הוא ישראל בארצות, כדי שיתווספו עליהם גרים (פסחים פז ב), וכל זמן שהם מתנהגים עימהם בלא מרמה – ידבקו בהם. והנה הקדוש ברוך הוא הקפיד על גזל של רשעים, שנאמר (בראשית ו יא): "ותמלא הארץ חמס".

מעשה ברבי שמעון בן שטח, שקנה חמור מישמעאלי אחד. הלכו תלמידיו ומצאו אבן טובה תלויה בצווארו. אמרו לו תלמידיו: רבי, "ברכת ה' היא תעשיר" (משלי י כב). אמר להם: חמור קניתי, אבן טובה לא קניתי. הלך והחזיר לאותו הישמעאלי. קרא עליו אותו הישמעאלי: ברוך השם אלהי שמעון בן שטח! (דברים רבה ג ג).

וכן יש בירושלמי (ירושלמי בבא מציעא ב ה): חכמים הזקנים קנו חטים מן הגויים, ומצאו בו צרור של מעות והחזירו להם. אמרו הגויים: בריך אלההון דיהודיא! וכן יש הרבה מעשים שהחזירו מפני קדוש השם.

[גמול]עריכה

וכשיש אמת למטה – אז ישקיף השם יתברך בצדק על הארץ, שנאמר (תהלים פה יב): "אמת מארץ תצמח, וצדק משמים נשקף". לכן ראה שיהיו כל ענייניך באמת, רע או טוב, ותסמוך על האל הנאמן, שומר הברית והחסד לאוהביו ולשמרי מצוותיו" (דברים ז ט). ומה היא נאמנותו? שהוא שומר הברית.

אם צדיק שחטא חטא קל, הוא פורע גמולו בעולם הזה. וזה דבר ברור, שטוב יותר לצדיק להיות נדון אפילו בייסורין כאיוב כל ימיו בגופו שהוא דבר בזוי, בעולם הזה שהוא לו זמן קצר לחיות, ולתת גמול הטוב לנשמה שהיא נכבדת בעולם העליון, שאינו כלה ואינו פוסק לעולמים – וזה יותר טוב לצדיק ממה שלא היה פורע לו חטאיו בעולם הזה, והיה דן אותו בעולם הנשמות בייסורי גיהנום; או מחמת חטאו ימעט לנשמתו מן מעלתה בעולם הנשמות והִדבקה לזיו העליון, אשר לזה האור אין לו ערך ודמיון. ולרשעים נתן להם גמולם בהנאה מועטת הפוסקת בעולם קצר הוא העולם הזה, וחטאם שמור לעולם הארוך, ובצער גדול שהוא גיהנום, אשר לאותו צער אין לו ערך.

הרחמן ידריכנו באמיתו, ויביאנו לחדריו להגיע לאור העליון, אשר שם חביון עוזו וצבי תפארתו.