ספרי על במדבר יב ה

וירד ה' בעמוד ענן. שלא כמדת בשר ודם: מדת בשר ודם, כשהוא יוצא למלחמה - יוצא בבני אדם מרובים, וכשהוא יוצא לשלום - אינו יוצא אלא בבני אדם מועטים; אבל הקב"ה, כשהוא יוצא למלחמה - אינו יוצא אלא יחידי, שנאמר שמות טו ה' איש מלחמה, וכשהוא בא בשלום - באלפים וברבבות הוא בא, שנאמר תהלים סח רכב אלהים רבותיים אלפי שנאן:

ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם. מפני מה לא יצא משה עמהם? שלא יהו ישראל אומרים: אף משה היה עמהם בכלל הכעס. ד"א, בא הכתוב ללמדך דרך ארץ, שכל זמן שאדם רוצה לדבר לחבירו - לא יאמר לו קרב אליך, אלא מושכו במה שרוצה - ומדבר עמו. ד"א, שלא ישמע גנותו של אהרן. ד"א, שאין אומרים שבחו של אדם בפניו.

ר' אלעזר בן עזריה אומר: מצינו שאומר מקצת שבחו של אדם בפניו, שכן מצינו בנח בראשית ז כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה, ושלא בפניו הוא אומר בראשית ו אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו.

ר' אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: מצינו שאומרים מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם, שנאמר תהלים סו אמרו לאלהים מה נורא מעשיך, אם אומר מקצת שבחו של מי שאמר והיה העולם - ק"ו לבשר ודם: