ספרי על במדבר יב א
<< | ספרי על במדבר • פרק י"ב • פסוק א' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח׃
ותדבר מרים ואהרן במשה. אין "דבר" בכל מקום אלא לשון קשה, וכן הוא אומר בראשית מב דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות, במדבר כא וידבר העם באלהים ובמשה, הא אין דבר בכל מקום אלא לשון קשה. ואין "אמירה" בכל מקום אלא תחנונים, וכן הוא אומר בראשית יט ויאמר אל נא אחי תרעו, במדבר יב ויאמר שמעו נא דברי.
ותדבר מרים ואהרן במשה - מלמד ששניהם דברו בו, אלא שמרים פתחה בדבר. שלא היתה מרים יכולה לדבר בפני אהרן, אלא מפני צורך השעה. כיוצא בו אתה אומר ירמיה לו ובאת אתה וקראת את המגילה אשר כתבת אתה מפי ירמיהו, ולא שהיה ברוך רגיל לדבר בפני ירמיה, אלא מפני צורך.
ותדבר מרים ואהרן במשה. מנין היתה מרים יודעת שפירש משה מפריה ורביה? אלא שראתה צפורה שאינה מתקשטת בתכשיטי נשים. אמרה לה: מה לך שאין את מתקשטת בתכשיטי נשים? אמרה לה: אין אחיך מקפיד בדבר. לכך ידעה מרים, ואמרה לאחיה, ושניהם דברו בו.
והרי דברים ק"ו: ומה מרים, שלא נתכוונה לדבר באחיה לגנאי אלא לשבח, ולא למעט מפריה ורביה אלא לרבות, בינה לבין עצמה - כך נענשה; המתכוון לדבר בחבירו לגנאי ולא לשבח, ולמעט מפריה ורביה ולא לרבות, בינו לבין אחרים ולא בינו לבין עצמו - על אחת כמה וכמה.
ודברים ק"ו: עוזיה המלך, שלא נתכוון ליטול לו גדולה, ולא בשביל כבוד עצמו אלא בשביל קונו - כך נענש; והמתכוון ליטול לו גדולה בשביל כבוד עצמו, ולא בשביל קונו - עאכ"ו:
על אודות האשה הכושית. מגיד הכתוב שכל מי שהוא רואה אותה - היה מודה בנויה. וכן הוא אומר בראשית יא אבי מלכה ואבי יסכה, אלא שהכל סוכים ביופיה, שנאמר בראשית יב ויראו אותה שרי פרעה ויהללו אותה אל פרעה.
ר' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: צפורה צפו וראו מה נאה האשה:
הכושית. וכי היתה? אלא מדיינית היתה, שנאמר שמות ב ולכהן מדין שבע בנות, ומה ת"ל כושית? - מה כושי משונה בעורו, כך צפורה משונה בנויה יותר מכל הנשים.
כיוצא בו אתה אומר תהלים ז שגיון לדוד אשר שר לה' על דברי כוש בן ימיני. וכי כושי היה? אלא מה כושי משונה בעורו, אף שאול משונה במראיו, שנאמר שמואל א ט משכמו ומעלה גבוה מכל העם.
כיוצא בו אתה אומר עמוס ט הלא כבני כושים אתם לי בני ישראל. וכי כושים היו? אלא כושי משונה בעורו - אף ישראל משונים במצוות יותר מכל אומות העולם.
כיוצא בו אתה אומר ירמיה לח וישמע עבד מלך הכושי איש סריס. וכי כושי היה? אלא מה כושי משונה בעורו, כך היה ברוך בן נריה משונה במעשיו יותר מכל בני פלטרין של מלך:
כי אשה כושית לקח. למה נאמר? לפי שהוא אומר על אודות הכושית, אלא מה ת"ל כושית לקח? יש לך נוחה ביופיה ולא במעשיה, במעשיה ולא ביופיה, כמו שנאמר משלי יא נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם. זאת - נאה, נוחה בנויה - ונוחה במעשיה. לכך נאמר אשה כושית לקח:
ספרי על במדבר · יב · א · >>