ספרא על ויקרא ד יד

<< ספרא על ויקרא • פרק ד >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 






[יב] ידעו שהורו וטעו ולא ידעו מה הורו - יכול יהיו חייבים?   תלמוד לומר "וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת..."-- ולא שיודעו החוטאים.


[יג] "אשר חטאו...והקריבו"-- חטאו שני שבטים - מביאין שני פרים, חטאו שלשה - מביאין שלשה.   או אינו אלא חטאו שני יחידים - מביאין שני פרים, חטאו שלשה - יביאו שלשה?...    תלמוד לומר "הקהל"-- הקהל חייב.

וכל קהל וקהל חייבים.‏[1]   [יד] הכיצד? חטאו שני שבטים - מביאין שני פרים, חטאו שלשה - מביאין שלשה.  ושאר שבטים שלא חטאו-- מביאין על ידיהם פר; שאף אלו שלא חטאו מביאין על ידי החוטאים, לכך נאמר "הקהל" לחייב על כל קהל וקהל, דברי ר' יהודה.


[טו] ר' שמעון אומר: שבעה שבטים שחטאו-- מביאין שבעה פרים, ובית דין מביאים עליהן פר, וכולם פטורין‏[2] - שנאמר כאן "קהל" ונאמר להלן "קהל"; מה "קהל" אמור להלן-- בית דין, אף כאן-- בית דין.


[טז] ר' מאיר אומר: חטאו שבעה שבטים או רובן-- בית דין מביאין עליהן פר וכולן פטורים שנאמר כאן "קהל" ולהלן נאמר "קהל"; מה "קהל" אמור להלן-- בית דין, אף כאן-- בית דין.   [יז] ר' שמעון בן אלעזר אומר משמו: חטאו ששה והן רובו, או שבעה אף על פי שאינן רובו-- הרי אלו חייבין.

  1. ^ אמר העורך, לא היה ברור לי מקום מלים אלו של וכל קהל וקהל חייבים. אם כסיום של הקטע לעיל או כפתיח להמשך הדברים. ופיסקתי ועיצבתי כפי מיטב הבנתי - ויקיעורך
  2. ^ שאר הדפוסים לא גורסים "וכולם פטורים" - ויקיעורך