מ"ג ויקרא ד יד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת והביאו אתו לפני אהל מועד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת אֲשֶׁר חָטְאוּ עָלֶיהָ וְהִקְרִיבוּ הַקָּהָל פַּר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְהֵבִיאוּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנֽוֹדְעָה֙ הַֽחַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר חָטְא֖וּ עָלֶ֑יהָ וְהִקְרִ֨יבוּ הַקָּהָ֜ל פַּ֤ר בֶּן־בָּקָר֙ לְחַטָּ֔את וְהֵבִ֣יאוּ אֹת֔וֹ לִפְנֵ֖י אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתִתְיְדַע חוֹבְתָא דְּחָבוּ עֲלַהּ וִיקָרְבוּן קְהָלָא תּוֹר בַּר תּוֹרֵי לְחַטָּתָא וְיַיְתוֹן יָתֵיהּ לִקְדָם מַשְׁכַּן זִמְנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְתִשְׁתְּמוֹדַע לְהוֹן חוֹבָתָא דְאִתְחַיְיבוּן עֲלָהּ וִיקַרְבוּן קְהָלָא תּוֹר בַּר תּוֹרֵי לְחַטָאתָא וְיַיְתוּן יָתֵיהּ לִקְדָם מַשְׁכַּן זִימְנָא:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונודעה החטאת אשר חטאו עליה" - בידוע שלא יקריבו חטאת עד שידעו שחטאו אבל דרך הלשון שיאמר וכאשר יודע להם שחטאו יביאו קרבנם ולא הזכיר כן במשיח כי אין צורך ויתכן שיצוה שלא יתחייבו בחטאת הזו אלא בידיעה לא על הספק כאשם תלוי ורבותינו דרשו (ת"כ כאן) שאם ידעו שהורו ולא ידעו מה הורו יכול יהו חייבים ת"ל ונודעה החטאת ולא שיודעו החוטאים ולא הזכיר כן במשיח בעבור שאמר (פסוק ג) לאשמת העם הרי משיח כצבור

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת והביאו אותו לפני אהל מועד. חטאו של אדם הראשון וחטא ישראל במדבר דומין זה לזה, לפיכך אמרו חכמי האמת כי אדם הראשון הקריב שור, ומפני זה נתעוררו במדרשם ואמרו מפני מה נאמר אל פתח אהל מועד בפר מה שלא נאמר בקרבנות, משל לאוהבו של מלך שהביא דורון נאה למלך אמר המלך תלו אותו בפתח פלטרין כדי שידעו הכל מה דורון נאה הביא לי אוהבי.

והרב הגדול מורי רבי שלמה ז"ל פירש כי הדורון הנאה הזה היא התשובה שהרי מי שנטה אחר לבו וחטא בדבר. אין דבר נאה לו כשובו בתשובה עם אותו דבר שנטה אחריו כי אז יראה לכל שהוא מודה ועוזב וחזר בתשובה שלמה, וזה שהזכיר למעלה והביא את הפר אל פתח אהל מועד, ואמר ושחט את הפר לפני ה', ואמר והזה מן הדם שבע פעמים לפני ה' עד כאן, וכבר הזכרתי מזה (בראשית ג) בפסוק ויאכל.

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


[יב] ידעו שהורו וטעו ולא ידעו מה הורו - יכול יהיו חייבים?   תלמוד לומר "וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת..."-- ולא שיודעו החוטאים.


[יג] "אשר חטאו...והקריבו"-- חטאו שני שבטים - מביאין שני פרים, חטאו שלשה - מביאין שלשה.   או אינו אלא חטאו שני יחידים - מביאין שני פרים, חטאו שלשה - יביאו שלשה?...    תלמוד לומר "הקהל"-- הקהל חייב.

וכל קהל וקהל חייבים.‏[1]   [יד] הכיצד? חטאו שני שבטים - מביאין שני פרים, חטאו שלשה - מביאין שלשה.  ושאר שבטים שלא חטאו-- מביאין על ידיהם פר; שאף אלו שלא חטאו מביאין על ידי החוטאים, לכך נאמר "הקהל" לחייב על כל קהל וקהל, דברי ר' יהודה.


[טו] ר' שמעון אומר: שבעה שבטים שחטאו-- מביאין שבעה פרים, ובית דין מביאים עליהן פר, וכולם פטורין‏[2] - שנאמר כאן "קהל" ונאמר להלן "קהל"; מה "קהל" אמור להלן-- בית דין, אף כאן-- בית דין.


[טז] ר' מאיר אומר: חטאו שבעה שבטים או רובן-- בית דין מביאין עליהן פר וכולן פטורים שנאמר כאן "קהל" ולהלן נאמר "קהל"; מה "קהל" אמור להלן-- בית דין, אף כאן-- בית דין.   [יז] ר' שמעון בן אלעזר אומר משמו: חטאו ששה והן רובו, או שבעה אף על פי שאינן רובו-- הרי אלו חייבין.

  1. ^ אמר העורך, לא היה ברור לי מקום מלים אלו של וכל קהל וקהל חייבים. אם כסיום של הקטע לעיל או כפתיח להמשך הדברים. ופיסקתי ועיצבתי כפי מיטב הבנתי - ויקיעורך
  2. ^ שאר הדפוסים לא גורסים "וכולם פטורים" - ויקיעורך

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ונודעה. ב'. ונורעה החטאת ונודעה יד ה' את עבדיו וזעם את אויביו שאפי' על השוגג שיש לו להביא חטאת ולא הביא הקב"ה נפרע ממנו וזהו ונודעה יד ה' את עבדיו מי שחטא ומביא קרבן וזעם את מי שאינו מביא: והביאו אותו. לפני אהל מועד. ד' במסו' הכא ואידך והביאו אבנים אחרות גבי מצורע והביאו בניך בחוצן והביאו את כל אחיכם לו' מי שמחוייב קרבן לה' ואינו מביאו לכהן סוף שצריך לכהן שיבא לראות נגעי ביתו ואם הוא מביאו זוכה למה שנאמר והביאו בניך בחוצן והביאו אל כל אחיכם מכל וגו':

<< · מ"ג ויקרא · ד · יד · >>