ספרא על ויקרא ד ז

<< | ספרא על ויקראפרק ד' • פסוק ז' | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יב • יג • יד • טו • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא ד', ז':

וְנָתַן֩ הַכֹּהֵ֨ן מִן־הַדָּ֜ם עַל־קַ֠רְנ֠וֹת מִזְבַּ֨ח קְטֹ֤רֶת הַסַּמִּים֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְאֵ֣ת ׀ כׇּל־דַּ֣ם הַפָּ֗ר יִשְׁפֹּךְ֙ אֶל־יְסוֹד֙ מִזְבַּ֣ח הָעֹלָ֔ה אֲשֶׁר־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃






[יא] "ונתן הכהן מן הדם" שבענין.

"עַל קרן/ קַרְנוֹת"-- הרי שתים; ולמטן הוא אומר (ויקרא ד, יח) "עַל קרן/קַרְנֹת"-- הרי ארבע, דברי ר' שמעון.   רבי יהודה אומר "אשר באהל מועד"-- לרבות כל קרנות שבאהל מועד.


"מִזְבַּח קְטֹרֶת"-- שיתחנך המזבח בקטרת.

"קטרת"-- שיהיה משל צבור.

"הסמים"-- שיהיו סממניה לתוכה.


"לפני יהו-ה" מה תלמוד לומר?

  • אמר ר' נחמיה, לפי שמצינו בפר הבא ביום הכפורים שהוא עומד לפנים מן המזבח ומזה על הפרוכת בשעה שהוא מזה - יכול אף זה כן?...
  • תלמוד לומר "מזבח קטורת הסמים לפני השם"-- ואין הכהן לפני ה'.


[יב] "וְאֵת כָּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ"-- לרבות [דם] פר יום הכפורים לשפיכה.

" יִשְׁפֹּךְ"-- ולא יטיף;   " יִשְׁפֹּךְ"-- ולא יזה;   " יִשְׁפֹּךְ"-- ולא יזרק.


  • "אל יסוד מזבח העֹלה"-- לא על יסוד מזבח הפנימי.
    • הלא דין הוא! מזבח החיצון זכה במתן דמים ומזבח הפנימי זכה במתן דמים. מה מזבח החיצון -- מקום מתן דם קרניו שם מתן דם יסודו, אף מזבח הפנימי-- מקום דם קרניו שם מתן דם יסודו!
  • [יג] כשהוא אומר בעדה (ויקרא ד, יח) "אל יסוד מזבח הָעֹלָה", שאין תלמוד לומר, אלא ללמד שאין יסוד לפנימי עצמו.
  • וכשהוא אומר בנשיא (ויקרא ד, כה) "אל יסוד מזבח העולה", שאין תלמוד לומר,
    • אם את שיריו לא קבל מזבח הפנימי, שירי מזבח החיצון הוא מקבל?!
    • דבר אחר: וכי יש יסוד לפנימי עצמו?!
    • ואם כן למה נאמר (ויקרא ד, כה) "אל יסוד מזבח הָעֹלָה"?    --שיהיה יסוד 'מזבח של עולה'.

"אל יסוד מזבח הָעֹלָה אשר פתח אהל מועד" (ויקרא ד, יח)-- זה יסוד מערבי.