<< | ספרא (מלבי"ם) | >>

מפרשים: מלבי"ם | קרבן אהרן | חפץ חיים | הר"ש | הראב"ד | רבינו הלל | עשירית האיפה

פרשה ד

[א] "..ואם.."-- הרי זה מוסיף על ענין הראשון; שתמצא אומר פר משיח ופר עדה עומדין-- פר משיח קודם לפר עדה לכל מעשיו.

[ב] "עֲדַת יִשְׂרָאֵל" - יכול בעדה (ס"א בכל עדה וס"א בכל העדה) הכתוב מדבר?   תלמוד לומר כאן 'עדה' ולהלן נאמר (במדבר לה, כד) 'עדה'. מה 'עדה' אמורה להלן-- בית דין, אף כאן-- בית דין.   או מה 'עדה' אמורה להלן בכהן גדול אף כאן בכהן גדול!  תלמוד לומר "עדת ישראל"-- העדה המיוחדת שבישראל; ואיזו? זו סנהדרי גדולה היושבת בלשכת הגזית.

[ג] היה אחד מהם גר או ממזר או נתין או זקן שלא ראה לו בנים --יכול יהיו חייבים?   תלמוד לומר כאן 'עדה' ולהלן נאמר 'עדה'. מה 'עדה' אמורה להלן-- כולם ראוים להוריה, אף 'עדה' אמורה כאן-- עד שיהיו כולם ראוים להוריה.

[ד] לא היה מופלא של בית דין שם, או אמר אחד מהם "איני יודע", או שאמר להם "טועים אתם!" --יכול יהיו חייבים?   תלמוד לומר "עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ"-- עד שיורו כולם.

[ה] "יִשְׁגּוּ"-- יכול יהיו חייבים על שגגת המעשה?    תלמוד לומר "יִשְׁגּוּ וְנֶעְלַם דָּבָר"-- הא אינם חייבים אלא על העלם דבר עם שגגת המעשה.

[ו] מתוך שיצאת עכו"ם לידון בעצמה, יכול יהיו חייבים על שגגת המעשה שלה?   תלמוד לומר כאן "מעיני" ולהלן (במדבר טו, כד) נאמר "מעיני".  מה "מעיני" האמור להלן-- בית דין, אף כאן-- בית דין;   ומה "מעיני" האמור להלן[1]-- העלם דבר עם שגגת המעשה, אף "מעיני" האמור כאן-- העלם דבר עם שגגת המעשה.


[ז] "וְנֶעְלַם דָּבָר"-- לא שתתעלם (ס"א שתעלם, וכן בהמשך) מצוה כולה.

  • כיצד?   אמרו "אין נדה בתורה"; "אין שבת בתורה"; "אין עכו"ם בתורה" --יכול יהיו חייבים? תלמוד לומר "ונעלם דבר"-- לא שתתעלם מצוה כולה.
  • [ח] אבל אמרו "יש נדה בתורה אבל הבא על שומרת יום כנגד יום - פטור"; "יש שבת בתורה אבל המוציא מרשות היחיד לרשות הרבים - פטור"; "יש עכו"ם בתורה אבל המשתחוה - פטור" --יכול יהיו פטורים?    תלמוד לומר "ונעלם דבר"-- לא כל הגוף.


[ט] מתוך שיצאה עכו"ם לידון בעצמה, יכול יהיו חייבים על העלם מצוה כולה?   תלמוד לומר כאן "מעיני" ונאמר להלן (במדבר טו, כד) "מעיני". מה "מעיני" אמור כאן-- פרט לכל הגוף, אף "מעיני" האמור להלן-- פרט לכל הגוף.


[י] הורו בית דין ועשו - יכול יהיו חייבים?   תלמוד לומר "הקהל..ועשו"-- ההוראה תלויה בבית דין והמעשה תלוי בקהל.


[יא] "מִצְו‍ֹת יהו"ה"-- ולא מצות המלך, ולא מצות בית דין.

"מִצְו‍ֹת" האמורות במשיח (ויקרא ד, ב) הן "מִצְו‍ֹת" האמורות כאן (ויקרא ד, יג).

"מִכָּל מִצְו‍ֹת יהו"ה"-- לא כל מצות ה'; פרט לשמיעת הקול ולביטוי שפתים ולטומאת מקדש וקדשיו.


"וְאָשֵׁמוּ"[2]-- כשם שנפרעים מן היחיד כן נפרעין מן הצבור.


[יב] ידעו שהורו וטעו ולא ידעו מה הורו - יכול יהיו חייבים?   תלמוד לומר "וְנוֹדְעָה הַחַטָּאת..."-- ולא שיודעו החוטאים.


[יג] "אשר חטאו...והקריבו"-- חטאו שני שבטים - מביאין שני פרים, חטאו שלשה - מביאין שלשה.   או אינו אלא חטאו שני יחידים - מביאין שני פרים, חטאו שלשה - יביאו שלשה?...    תלמוד לומר "הקהל"-- הקהל חייב.

וכל קהל וקהל חייבים.[3]   [יד] הכיצד? חטאו שני שבטים - מביאין שני פרים, חטאו שלשה - מביאין שלשה.  ושאר שבטים שלא חטאו-- מביאין על ידיהם פר; שאף אלו שלא חטאו מביאין על ידי החוטאים, לכך נאמר "הקהל" לחייב על כל קהל וקהל, דברי ר' יהודה.


[טו] ר' שמעון אומר: שבעה שבטים שחטאו-- מביאין שבעה פרים, ובית דין מביאים עליהן פר, וכולם פטורין[4] - שנאמר כאן "קהל" ונאמר להלן "קהל"; מה "קהל" אמור להלן-- בית דין, אף כאן-- בית דין.


[טז] ר' מאיר אומר: חטאו שבעה שבטים או רובן-- בית דין מביאין עליהן פר וכולן פטורים שנאמר כאן "קהל" ולהלן נאמר "קהל"; מה "קהל" אמור להלן-- בית דין, אף כאן-- בית דין.   [יז] ר' שמעון בן אלעזר אומר משמו: חטאו ששה והן רובו, או שבעה אף על פי שאינן רובו-- הרי אלו חייבין.


  1. ^ הכוונה לפרשתנו כאן (ויקרא ד, יג). עיין במפרשים שכִיווּן הלימוד התהפך ועכשיו לומדים עכו"ם מהעלם דבר של צבור, על אף הלשון של "להלן...כאן" - ויקיעורך
  2. ^ בספרים אחרים נמצא פתיח יותר ארוכה "אשר לא תעשינה ואשמו" - ויקיעורך
  3. ^ אמר העורך, לא היה ברור לי מקום מלים אלו של וכל קהל וקהל חייבים. אם כסיום של הקטע לעיל או כפתיח להמשך הדברים. ופיסקתי ועיצבתי כפי מיטב הבנתי - ויקיעורך
  4. ^ שאר הדפוסים לא גורסים "וכולם פטורים" - ויקיעורך