ספרא על ויקרא א ז




[ח] "ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח": אמר ר' יהודה, מנין להצתת האליתא (ס"א האש) שלא תהיה אלא בכהן כשר ובכלי שרת?    תלמוד לומר "ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח".   אמר ר' שמעון, וכי עלה על לב שהזר קרב לגבי (ס"א על גבי) מזבח?! אם כן מה תלמוד לומר "ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח"?   למד על הצתת אליתא שלא תהיה אלא בראשו של מזבח.


[ט] "ונתנו בני אהרן הכהן", מה תלמוד לומר "הכהן"? ממשמע שנאמר "אהרן" איני יודע שהוא כהן?! אם כן למה נאמר "הכהן"?  --בכיהונו, למד על כהן גדול שעבד בבגדי כהן הדיוט שעבודתו פסולה.   ומנין לכהן הדיוט שעבד בבגדי כהן גדול שעבודתו פסולה?  תלמוד לומר (ויקרא א, יא) "הכהנים"-- בכהונם.  הא כהן גדול שעבד בבגדי כהן הדיוט וכהן הדיוט שעבד בבגדי כהן גדול-- עבודתן פסולה.


[י] "ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח"-- אף על פי שהאש יורדת מן השמים, מצוה להביא אש מן ההדיוט.  אש שירדה בימי משה לא נסתלקה ממזבח הנחושת עד שבאו לבית העולמים; אש שירדה בימי שלמה לא נסתלקה ממזבח העולה עד שנסתלקה בימי מנשה.


[יא] "וערכו עצים על האש"-- עצים על גבי האש ולא האש על גבי עצים.


אמר ר' שמעון, מנין לרבות שני גזירי עצים [בשני כהנים --מלבי"ם] למערכה על התמיד של בין הערבים?   תלמוד לומר "וערכו עצים על האש".