ספרא על ויקרא א ט

<< | ספרא על ויקראפרק א' • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ויקרא א', ט':

וְקִרְבּ֥וֹ וּכְרָעָ֖יו יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וְהִקְטִ֨יר הַכֹּהֵ֤ן אֶת־הַכֹּל֙ הַמִּזְבֵּ֔חָה עֹלָ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיח֖וֹחַ לַֽיהֹוָֽה׃






[ו] 'והקרב ירחץ והכרעים ירחץ' (ויקרא א, יג)-- אפילו נתערבו קרבי עולה בקרבי עולה, קרבי עולה בקרבי תמורה.

  • יכול אפילו נתערבו בפסולים?    תלמוד לומר "וקרבו".
  • אוציא את שנתערבו בפסולים ולא אוציא את שנתערבו בקדשי קדשים ובקדשים קלים?   תלמוד לומר "וקרבו וכרעיו".


[ז] "ירחץ..."-- יכול מה רחיצה אמור להלן בארבעים סאה, אף כאן בארבעים סאה?...   תלמוד לומר "במים"-- במים כל שהן.  "במים"-- ולא ביין;  "במים"--ולא במזוג;   "במים"-- להכשיר את כל המים, קל וחומר למי כיור.


[ח] "והקטיר..." (ויקרא א, ט)-- אף על פי שפסול; אף על פי שיוצא; אף על פי שפיגל; אף על פי שנותר; אף על פי שטמא.   יכול כשהן למטה?   תלמוד לומר "המזבחה"-- כשהן בראש המזבח אמרתי ולא כשהן למטה.

[ט] "את הכל"-- לרבות העצמות והגידין והקרנים והטלפים והצמר שבראשי כבשים והשער שבזקן תישים.

  • יכול אפילו פירשו?  תלמוד לומר (דברים יב, כז) "ועשית עולתיך הבשר והדם".   יכול יתלשו הגידין והעצמות ויעלה הבשר?  תלמוד לומר "את הכל"-- ריבה.  הא כיצד?  בזמן שהם מחוברים-- יעלו; פירשו-- אפילו בראשו של מזבח-- ירדו.


"עֹלה"-- לשם עולה.  "אשה"-- לשם אשים.  "ריח"-- לשם ריח.  "נחוח"-- לשם נחת רוח.  "להשם"-- לשם מי שעשה את העולם.