אעריכה
אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש. שלא יקרב טמא ולא זר לפנים ממחיצתו שזה מוטל על כולכם ואם יקרב מחסרון השתדלותכם תשאו את עונו: ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם. עליכם בלבד לשמור שלא יקרב זר לעבודת כהונה:
בעריכה
"וישרתוך" במה שהוא משמרתך ומשמרת בניך בלבד: "ואתה ובניך אתך לפני אהל העדות " והסדר יהיה כך שאתה ובניך תשמרו לפני קדש הקדשים שהוא אהל לארון אשר בו לוחות העדות:
געריכה
"ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל" והלויים ישמרו משמרתך שהוא בית קדש הקדשים ומשמרת כל יתר המשכן וזה חוץ לקרשי המשכן: " אך אל כלי הקדש" שהם בתוך המשכן שהם המנורה והשלחן ומזבח הזהב: " ואל המזבח" החיצון שהוא מזבח העולה אף על פי שהוא חוץ לקרשים:
דעריכה
"ושמרו את משמרת אהל מועד" לפנים מן הקלעים והוא כל החצר:
העריכה
"ושמרתם את משמרת הקדש" ואתם הכהנים תשמרו את משמרת המשכן לפנים מן הקרשים:
ועריכה
"לכם מתנה נתונים לה'" שיתחייבו לעבוד במצותכם בכל הצריך באהל מועד:
זעריכה
"תשמרו את כהנתכם" שלא יקרב זר לעבודת כהונה כמו שקרה בעזיהו: " ועבדתם" וכמו כן תשמרו שלא יקרב זר בעבודה שתעבדו וזה יצטרך כי אמנם: " עבודת מתנה אתן את כהנתכם" עבודת הכהונה המוטלת עליכם בלבד אתן ואשים אותה למתנת כבוד ומעלה בעיני כל אד, ובכן יתאוו כולם אליה ולפיכך צריך שתשמרו היטב:
חעריכה
"ואני הנה נתתי לך" אתה תשמור משמרת הקדש כאשר צויתיך ואני נותן לך מתנות כהונה הכתובים בזאת הפרשה:
טעריכה
"מן האש" שכולו ניתן לגבוה ואין לכהנים חלק בו אלא אחר הקטרת האישים דמשלחן גבוה קא זכו לפיכך:
יעריכה
"בקדש הקדשים תאכלנו" לפנים מן הקלעים:
יאעריכה
"תרומת מתנם" מה שהבעלים נותנין לכהנים מן הקדשים הקלים שיש לבעלים חלק בהם:
יטעריכה
"כל תרומות הקדשים" כגון המורם מלחמי תודה ושתי הלחם והחלה:
כזעריכה
"ונחשב לכם תרומתכם" להניח ברכה אל ביתכם אף על פי שנמדד ואמרו (ברכות פרק הרואה) מדד ואחר כך בירך הרי זו תפלת שוא מכל מקום תרומת מעשר תתן ברכת טוב בשאר המעשר שהוא חולין ביד הלוי: