פתיחת התפריט הראשי



<< · סמ"ג · עשה · קע · >>


מצות עשה קע - לתקוע בחצוצרות במקדש בעת שמחה ובעת צרה

מצות עשה בימי המועדות כולן ובראשי חדשים שיהו הכהנים תוקעים בחצוצרות בשעת הקרבן והלוים אומרים שירה שנאמר (במדבר י, י): "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצוֹצְרוֹת וְגוֹ'". ותניא במסכת מנחות (דף כח.) החצוצרות היו באין מן העשת של כסף ואם עשה אותם מגרוטאות של כסף כשרה, משאר מיני מתכת פסולה.

שנינו במסכת ערכין (דף י.) בשנים עשר יום בשנה החליל מכה לפני המזבח, בשחיטת הפסח ראשון ובשחיטת הפסח שני וביום טוב ראשון של פסח ויום [טוב] ראשון של עצרת ובשמנה ימי החג. וחליל זה דוחה את השבת מפני שהוא חליל של קרבו ועבודה היא. ובתוספתא (ערכין פ"א ה"ו) אמר רבי חנינא בן אנטיגנוס מכיר הייתי המכין בחליל הלוים היו.

ובמסכת חולין פרק קמא (דף כד.) אומר, כתוב אחד אומר (שם ח, כד) "זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבִּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה" וכתוב אחד אומר (שם ד, ג) "מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה" הא כיצד בן חמש ועשרים לתלמוד ולומד חמש שנים עניין העבודה ומבן שלשים עובד, ואין הלוי נפסל בחמשים שנה אלא בזמן שנושאין המקדש בכתף וגם אין נפסלין במומין אלא בקול כשיתקלקל קולו מרוב הזקנה יפסל לעבודת השירה אבל יכול להיות מן השוערים, וכן מצינו כשהיה נפסל בשנים דתניא בספרי (שם ח, כה) "מִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבוֹדָה" אבל חוזר הוא לנעילת שערים.

שמואל הרמתי ודוד המלך חלקו הכהנים והלוים לעשרים וארבע משמרות ועובד משמר בכל שבת ושבת וכל אנשי המשמר מחלק אותם ראש המשמר לבתי אבות וכל יום מימי השבת עובדין בו אחד מן הבתי אבות וראשי האבות מחלקין העובדין ביום שלהם איש איש על עבודתו. ומיום השבת ליום השבת היו מתחלפים משמר יוצא והאחד שהוא אחריו נכנס ער שיגמרו, כולן וחוזרין חלילה.