פתיחת התפריט הראשי

<< · סמ"ג · עשה · קסט · >>


מצות עשה קסט - שיעבדו הלוויים במקדש

מצות עשה להיות הלוים מתעסקין בעבודת בית המקדש, להיות שומרים ושוערים, לפתוח שערי המקדש ולסגרם, ולשורר בכל יום על הקרבן, שנאמר ועבד הלוי הוא את עבודת אהל מועד וגומר, ונאמר ושרת בשם ה׳ אלהיך ככל אחיו הלוים.

איזהו שירות שהוא בשם ה׳? הוי אומר זו שירה, כמו שדורש שמואל בפרק אין נערכין. [דף י״א] ולוי האונן מותר לעבוד ולשורר ואע״פ שבפ׳ החליל [דף נ״ה] דורש פרשה זו בכהנים כאן דורש מפשוטו של מקרא שאומר שם וכי יבא הלוי מאחד שעריך וגו׳. מסקינן שם [בדף י״א דלעיל] שאין אומרים שירה אלא על כל עולת הציבור חובה ועל שלמי עצרת בעת ניסוך היין, אבל עולות נדבה שמקדימין הציבור לקיץ המזבח וכן הנסכין הבאין בפני עצמן, אין אומרין עליהם שירה. ושנינו שם [בדף י״ג] שאין פוחתין משנים עשר לויים עומדין על הדוכן בכל יום לומר שירה על הקרבן, ומוסיפין עד עולם. אין אומרים שירה אלא בפה בלא כלי, שעיקר השירה שהיא עבודתה בפה, וכן הוא אומר בפ׳ החליל [דף נ״א וכן בדף י״א דלעיל] על מחלוקת התנאים דכ״ע עיקר השירה בפה.

ואחרים עומדין שם ומנגנין בכלי שיר, מהן לוים מהן ישראלים מיוחסין המשיאין לכהונה, כמו שאומר שם שאין עולה על הדוכן אלא מיוחס. ואין אלו משוררים על פי הכלי עולין למניין י״ב. ובמה הם מנגנין? בנבלים וחלילים וכינורות וחצוצרות והצלצל. אין פוחתין משני נבלים ולא מוסיפין על ששה, ואין פוחתין משני חלילים ולא מוסיפין על שנים עשר, ואין פוחתין משתי חצוצרות ומתשע כינורות ומוסיפין עד עולם, והצלצל אחד בלבד. כך שנינו שם במשנה [פ״ב דערכין דף י׳ וי״ג כל הסוגיא].