פתיחת התפריט הראשי

<< · סמ"ג · לאו · שנא · >>


מצות לאו שנא - לא לאכול הפסח נא או מבושל, אלא צלוי באש בלבד

(המשך ממצוה ש"נ)

ותניא [פסחים דף מ"א] אין לי אלא במים, שאר משקין מניין? אמרת קל וחומר, ומה מים שאין מפיגין טעמו אסור, שאר משקין שמפיגין טעמו לא כל שכן שאסור. רבי אומר מים אין לי אלא מים, שאר משקין מניין? ת"ל ובשל מבושל, מכל מקום. [שם] תניא יכול צלאו כל צרכו יהא חייב? ת"ל נא ובשל, נא ובשל אמרתי לך ולא שצלאו כל צרכו. היכי דמי כל צרכו דשויה חרוכא פי' צלי יותר מדאי, [שם] ותניא יכול יהא פסח בכל הקדשים הנאכלים ביום? ת"ל ואכלו את הבשר בלילה הזה, בלילה הוא נאכל ואינו נאכל ביום, ולאו הבא מכלל עשה עשה. ותניא [שם] בשלו ואחר כך צלאו, צלאו ואחר כך בשלו, חייב.

שנינו במסכת פסחים [ע"ד] כיצד צולין אותו? מביא שפוד של רימון ותוחבו דרך פיו עד בית נקובתו ותולה אותו בתנור והאש למטה ואומר רבי עקיבא שם שתולה קרביו ומעיו בתנור חוצה לו ולא יתנם בתוכו שזה כמין בישול הוא ושפוד של רמון מפרש בירושלמי [שם] שהם היו בוררים אותו לצלייתו כדי שלא יזרוק מימיו ויבשלנו ומפרש בגמרא [בדף ע"ד דלעיל] שאין צולין אותו בשפוד של מתכת שהרי השפוד של מתכת חם כולו וצולה את מקומו ורחמנא אמר צלי אש ולא צלי דבר אחר שנינו במשנה [שם] אין צולין את הפסח לא בשפוד של מתכת ולא על האסכלא אמר רבי צדוק מעשה בר"ג שאמר לטבי עבדו צא וצלה לי את הפסח על גבי האסכלא מנוקבת פירוש מפני שאור שולטת בכולו, [שם דף ע"ה] נגע הבשר בחרסו של תנור יקלוף את מקומו מפני שהוא צלי החרש נטף מרוטבו על החרש וחזר על הבשר יקלוף את מקומו שזה כעין בישול.