סמ"ג לאו שנ
מצוות שנ, שנא:
שלא לאכול פסח נא, שנאמר "אל תאכלו ממנו נא", וכן שלא לאכול פסח מבושל, שנאמר "ובשל מבושל במים כי אם צלי אש" (שמות יב, ט). ומפרש במסכת פסחים (דף מא.) מאי "נא"? כדאמרי פרסאי אברנים, פירוש לא חי ולא צלי כל צרכו. ותניא (שם) יכול אכל כזית חי, יהא עובר בלא תעשה? תלמוד לומר "נא ובשל" וגומר. נא ומבושל אמרתי לך ולא חי, יכול יהא מותר? תלמוד לומר "כי אם צלי אש".
והנה בארנו במצות שאור ודבש לא תקטירו (לעיל בל"ת שי"ח) ש"נא ובשל" שני לאוין הן למלקות על פי רש"י והר"י בראיות. ואמר רבא בפרק כל שעה (פסחים מא:) אכל נא – לוקה שניים, משום "נא" ומשום "כי אם צלי אש"; מבושל – לוקה שתיים, משום "מבושל" ומשום "כי אם צלי אש"; נא ומבושל – לוקה שלוש, אם התרו בו משום שלושתן. אביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות, אכי אם צלי אש בלבד חולק כאשר ביארנו למעלה, כמצות שאור ודבש.
תניא במסכת פסחים (דף מא:) אכל כזית נא מבעוד יום, פטור, שנאמר "אל תאכלו וגו' כי אם צלי אש"; בשעה שאינו ב"קום אכול צלי אש", אינו ב"בל תאכל נא".
(המשך במצוה שנ"א)