סידור/נוסח אשכנז/סליחות לשני קמא (מערבי)

אמירת הסליחות במקור היא בתוך חזרת הש"ץ בברכת "סלח לנו".

סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.

פתיחה

סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי בְּרֹב אִוַּלְתֵּנוּ שָׁגִינוּ. מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי רַבּוּ עֲוֹנֵינוּ.

אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם אַתָּה, וּבַעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵאתָ, וְדֶרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵיתָ.
גְּדֻלַּת רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ תִּזְכֹּר הַיּוֹם וּבְכָל יוֹם לְזֶרַע יְדִידֶיךָ.
תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים, כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים.
בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶיךָ נְקַדֵּם, כְּהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם.
מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב, כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב.
וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן, כְּיוֹם וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן.
תַּעֲבוֹר עַל פֶּשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם, כְּיוֹם וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם.
תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵנוּ וְתַקְשִׁיב מֶנּוּ מַאֲמָר כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ. וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ ^{(שמות לד, ה-ז)} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ ^{(שמות לד, ט)}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ ^{(תהלים פו, ה)}

מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים. מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק. לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵינוּ כִּי רַב הוּא: ^{(ע"פ תהלים כה יא)} אֱלֹהֵינוּ בּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵֹינוּ וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ. אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ. כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם: ^{(עזרא ט ו)} כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רַבּוּ מִלִּמְנוֹת וְחַטֹּאתֵינוּ עָצְמוּ מִסַּפֵּר. יָדַעְנוּ יְיָ רִשְׁעֵנוּ עֲוֹן אֲבוֹתֵינוּ כִּי חָטָאנוּ לָךְ: ^{(ירמיהו יד כ)} יָדַעְנוּ כִּי חָטָאנוּ וְאֵין מִי יַעֲמֹד בַּעֲדֵנוּ, שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמָד לָנוּ בְּעֵת צָרָה. יָדַעְנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. לֹא כַחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָנוּ וְלֹא כַעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלֵינוּ: כִּי כִגְבֹהַּ הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ הַגְבֵּר חַסְדְּךָ עָלֵינוּ: כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב תַּרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ: כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים תְּרַחֵם יְיָ עָלֵינוּ: ^{(ע"פ תהלים קג י-יג)}
לַאדֹנָי אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בּוֹ: ^{(דניאל ט ט)} וְסָלַחְתָּ לְעַמְּךָ אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ וּלְכָל פִּשְׁעֵיהֶם אֲשֶׁר פָּשְׁעוּ בָךְ וּנְתַתָּם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שֹׁבֵיהֶם וְרִחֲמוּם: ^{(מ"א ח נ)} וְאַתָּה תִּשְׁמַע מִמְּקוֹם שִׁבְתְּךָ מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ: ^{(דה"ב ו כא)}

סליחה

סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ, וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה׃ ^{(במדבר יד יט)} וְשָׁם נֶאֱמַר:
וַיֹּאמֶר יְיָ סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ׃ ^{(במדבר יד כ)}

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃ ^{(דניאל ט יח-יט)}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ:

אֵין כְמִדַּת בָּשָׂר מִדָּתֶךָ. אַיֵּה קִנְאָתְךָ וַעֲצַת עֲמִידָתֶךָ. בַּת בֵּרַרְתָּ לְבֵית חֶמְדָּתֶךָ. בְּעָלוּהָ אֲדוֹנִים וְאֵין לְצִמְדָּתֶךָ:

גּוֹעָה לְדוֹדִי אֲנִי מְאֹרֶסֶת. גּוֹעֵל רוֹדִי אֵיך נִדְרֶסֶת. דִּין הֶרֶג לְעַצְמָהּ מַקְנֶסֶת. דְחוּיָה גַּם כִּי נֶאֱנֶסֶת:

הָאֵם בְּלִי סֵפֶר שָׁלוּחַ. הַבֵּן כְּיָתוֹם אוֹבֵד שָׁלוּחַ. וְגַן נָעוּל הֶפְקֵר כְּמַלּוּחַ. וּמַעְיָן חָתוּם נִרְפָּס דָּלוּחַ:

זַעַם כְּרֶגַע וְעַתָּה לְהִפּוּךְ. זֵרֵי קֹדֶשׁ עַתָּה לְשִׁפּוּךְ. חִבַּת רֵעַ כְּקֶרֶן הַפּוּךְ. חֲשׁוּבָה עֲזוּבָה כְּקוֹרַעַת בַּפּוּךְ:

טוֹבַת הַתֹּאַר קְדוֹרַנִּית מִפֶּרֶךְ. טְרִיָּה מַכָּה מִבְּלִי אֶרֶךְ. יוֹם נָקָם נִסְתַּם דֶּרֶךְ. יוֹם שִׁלּוּם נֶחְתַּם חֶרֶךְ:

כֹּחַ הַסַּבָּל הִכְשִׁיל נֶטֶל. כָּסוּל וְשָׁחוּל הַנִּשְׁאָר מִקֶּטֶל. לֹא לְמַרְגּוֹעַ נָד וּמִטַּלְטֵל. לְעָמָל וְיָגֵעַ, וְאַחֵר נוֹטֵל:

מַטַּע קֶרֶן שֶׁמֶן הַמְדֻשָּׁן. מִרְמָס מַדּוּעַ כַּחֲרֻלֵּי כִּבְשָׁן. נוֹצֵר לְמַעְלָה לֹא יִישָׁן. נִטְעוֹ לְמִשְׁלוֹחַ פָּרוֹת הַבָּשָׁן:

שׂוֹרֵקָה מַה בֶּצַע וְנִקְטֶפֶת. סוֹרַחַת מַה יִּתְרוֹן וְנֶחֱטֶפֶת. עַל יָד חֲקוּקָה וְטוֹטֶפֶת. עַל מָה אַהֲבָתָהּ נִשְׁטֶפֶת:

פְּעֻלַּת הָרוֹבִים מִעוּט מְלֶאכֶת. פְּרִיעַת שָׂכָר רַבָּה וְהוֹלֶכֶת. צוֹפֶה הִפָּנוֹת וְעִתָּהּ נִמְשֶׁכֶת. צָרָה פְקוּדָה וְאַחֶרֶת נִסְמֶכֶת:

קֹדֶשׁ רֵאשִׁית עֲרֵמַת שְׁעָרִים. קַצְוֵי אֶרֶץ זְרוּיִים כִּשְׂעוֹרִים. רוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בַּעֲלֵי יְעָרִים. רִדּוּף נִשְׁמֶטֶת נָסִים וְנִסְעָרִים:

שְׁמוֹנָה וְתִשְׁעִים הָאָלוֹת הָאֵלֶּה. שָׁלְמוּ אֵלֶּה מֵאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה. תְּרַחֵם תְּקַבְּצֵנוּ מִקְּרָנוֹת אֵלֶּה. אָז יֹאמְרוּ בַּגּוֹיִם הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכָר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ ^{(שמות לד, ה-ז)} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ ^{(שמות לד, ט)}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ ^{(תהלים פו, ה)}

סליחה

הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ. הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעֵנוּ מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ נִתְפַּלָּל: ^{(ע"פ תהלים פו ו, ה ג)}
יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה: ^{(ע"פ תהלים ה ד)}
שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ ^{(ע"פ תהלים לט יג)}
שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ.
שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, וְחָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ: ^{(ע"פ תהלים כז ז)}
שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ: ^{(ע"פ תהלים ל יא)}
יְיָ אֱלֹהִים צְבָאוֹת שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: ^{(ע"פ תהלים פד ט)}

לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃ ^{(תהלים ג, ט)}
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃ ^{(תהלים מו, ח)}
יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃ ^{(תהלים פד, יג)}
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃ ^{(תהלים כ, י)}

כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃ ^{(דניאל ט, יח-יט)}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

תָּבוֹא לְפָנֶיךָ שַׁוְעַת חִנּוּן / תְּהִי-נָא אׇזְנְךָ קַשֶּׁבֶת תַּחֲנוּן

שִׁמְעָה יְיָ צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנּוּן / שָׁר מֵישָׁרִים וּמַעֲלִים מֵרִנּוּן:

רֹאשׁ לְהָרִים נִכְלַמְנוּ בּוֹשְׁנוּ / רֵיחַ נִרְדֵּנוּ כִּי הִבְאַשְׁנוּ

קִלְקַלְנוּ מֵישָׁרִים וְתוֹרוֹת שִׁבַּשְׁנוּ / קַרְקַע פָּנֵינוּ בְּכֵן כָּבַשְׁנוּ:

צַר וּמָצוֹק מִכָּל צַד / צֹאן נִדָּחָה מֵאֵין מְצָד

פָּנָה לִימִין וַיִּגְזֹר מַעֲצָד / פַּחַד מִשְּׂמֹאל וְצַיָּד הַצַּד:

עֵינֶיךָ רוֹאוֹת תִּהְיֶינָה פְקוּחוֹת / עֹנִי וְעִנּוּי מִצָּרוֹת הַמְּתוּחוֹת

סֶפֶד לְרִנָּה לְרִצּוּי תּוֹכָחוֹת / סַבּוֹת וַהֲפֹךְ בִּדְרָכֶיךָ הַנְּכוֹחוֹת:

נֻתַּנּוּ בַּעֲוֹנֵינוּ לִשְׁבִי וּלְבִזָּה / נַחְנוּ מְלָכֵינוּ וכֹהֲנֵינוּ לְבוּזָה

מֵרוּם נִכְבָּדוֹת וְאַהֲבָה עַזָּה / מִגַּרְתָּ לָאָרֶץ לְשַׁמָּה וּלְעִזָּה:

לֹא חִלִּינוּ פָנֶיךָ לְהַקְדִּים תְּחִנָּה / לְהַשְׁכִּיל בַּאֲמִתְּךָ מֵעֲלוֹת צַחֲנָה

כָּלִינוּ כִּסְדוֹם בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה / כִּמְעַט רֶגַע לוּלֵא תְּחִנָּה:

יֶתֶר הַפְּלֵטָה לְהַשְׁאִיר חַסְתָּ / יָתֵד וְגָדֵר תַּתָּה וְכִנַּסְתָּ

טִלְטַלְתָּנוּ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ מָאַסְתָּ / טִירַת כֹּסֶף בִּגְלָלֵנוּ רָמַסְתָּ:

חֲבֹל חָבַלְנוּ מַעַל לִמְעֹל / חֻבַּלְנוּ מֵעֹל אֶל עֹל

זְכֹר צִוִּיתָ בְּלִי לִגְעֹל / זְרוּיִם לְקַבֵּץ וּבָם לִבְעֹל:

וְאַתָּה אַחֲרֵי כָּל הַבָּא / וַדַּאי וְצַדִּיק וְלָנוּ הַדִּבָּה

הַיּוֹם כְּמֵאָז בְּלִי סִבָּה / הִנְנוּ לְפָנֶיךָ בְּאַשְׁמָה רַבָּה:

דַּלַּת עַם לְקֶלֶּס וְחֵרוּף / דְּחוּפִים סְחוּפִים נְתוּנִים לְטֵרוּף

גָּלוּת וְשִׁעְבּוּד בְּנִסָּיוֹן וְצֵרוּף / גַּלְגֵּל בְּחֶסֶד לִסְלִיחָה וְתֵרוּף:

בְּרַחֲמֶיךָ עוֹד בִּרְבוֹת עִתִּים / בְּךָ נִוָּשֵׁעָה קַיֵּם וְהוֹשַׁעְתִּים

אֵלֶּה מֵרָחוֹק יָבוֹאוּ כִּתִּים / אֵלֶּה מִצָּפוֹן וּמִצִּיִּים וְכִתִּים:

שֶׁלְּךָ הֵם עֲבָדֶיךָ וְעַמֶּךָ / לַבֵּב כִּימֵי קֶדֶם מַנְעִימֶיךָ

מָשְׁכְנוּ אַחֲרֶיךָ שִׂימֵנּוּ בִּרְשׁוּמֶיךָ / הַכֹּל חֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת-שְׁמֶךָ:

הַקָּטֹן לְאֶלֶף גַּדֵּל רְחוּמֵנוּ / וְהַצָּעִיר לְגוֹי לְהַעֲצִים בִּתְחוּמֵנוּ

יַחַד כְּכָל צִדְקֹתֶיךָ לְרַחֲמֵנוּ / יָשָׁב נָא אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנוּ:

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכָר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ ^{(שמות לד, ה-ז)} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ ^{(שמות לד, ט)}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ ^{(תהלים פו, ה)}

סליחה

טוֹב יְיָ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו: ^{(תהלים קמה ט)}
טוֹב יְיָ לְקֹוָו לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ: ^{(איכה ג כה)}
טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ: ^{(שם פסוק כו)}
טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ: ^{(נחום א ז)}
טוֹב וְיָשָׁר יְיָ עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ׃ ^{(תהלים כה ח)}
כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ׃ ^{(תהלים ק ה)}
כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ זָכוּר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ׃ ^{(תהלים קג יד)}
כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה: ^{(איוב ה יח)}
רְפָאֵנוּ יְיָ וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵנוּ וְנִוָּשֵׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵנוּ אָתָּה: ^{(ע"פ ירמיהו יז יד)}

לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃ ^{(תהלים ג, ט)}
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃ ^{(תהלים מו, ח)}
יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃ ^{(תהלים פד, יג)}
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃ ^{(תהלים כ, י)}

כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃ ^{(דניאל ט, יח-יט)}

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ

אֱזוֹן תַּחַן וְהַסְכֵּת עֲתִירָה.
אַף הָפֵר וְשַׁכֵּךְ עֶבְרָה.
בָּאֵי לְחַלּוֹתְךָ בְּנֶפֶשׁ מָרָה.
בְּשִׁמְךָ הַגָּדוֹל יִמְצְאוּ עֶזְרָה.
גַּעֲיַת נֶאֱנָחִים עֱנוּתָם חֲזֵה.
גְּחִינַת קוֹמָתָם נָא אַל תִּבְזֶה.
דְּרוֹשׁ עֶלְבּוֹנָם מִצַּר וּבוֹזֶה.
דְּרוֹךְ פּוּרָה וְנִצְחָם יִזֶּה.
הֲלֹא אַתָּה הָיִיתָ וְהִנֶּךָ.
הָיוֹ תִהְיֶה בַּהֲדַר גְּאוֹנֶךָ.
וְנַמְתָּ יִכּוֹן זֶרַע אֱמוּנֶיךָ.
וְהִנָּם כָּלִים מִתִּגְרַת חֲרוֹנֶךָ.
זוֹעֲמוּ בְּעִוּוּיָם וּמִמַּאֲוָיָם נֻסָּחוּ.
זוֹרוּ בָאֲפָסִים וְלֹא נָחוּ.
חֻבְּלָה רוּחָם וְלֶעָפָר שָׁחוּ.
חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים וּמַעֲנִית הִמְתִּיחוּ.
טָבְעוּ בַבּוֹץ וְאֵין פּוֹצֶה.
טוֹרְפֵיהֶם שָׁלוּ מִקָּצֶה אֶל קָצֶה.
יוֹם יוֹם לוֹחֲמָם מְנַצֶּה.
יָד פּוֹרְשִׂים מִלַּחַץ לֵיצֵא.
כָּלוּ חַיֵּיהֶם בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה.
כֹּשֶׁל רַבָּה וְעָרְבָה שִׂמְחָה.
לְיֶשַׁע חוֹכִים וְהִנֵּה צְוָחָה.
לִבְּטוּם קָמִים וְכָרוּ שׁוּחָה.
מַעֲרִימִים סוֹד מִמְּךָ לְהַדִּיחָם.
מַכְבִּידִים עוֹל לְהַכְשִׁיל כֹּחָם.
נוֹאֲקִים אֵלֶיךָ בְּהִתְעַטֵּף רוּחָם.
נַחַת לִמְצֹא מִכּוֹבֶד טָרְחָם.
שִׂיחַ צָקִים בְּמַעֲמַד צָפוּף.
סְלִיחָה מְבַקְשִׁים בְּקָדְקֹד כָּפוּף.
עוֹשְׁקֵיהֶם יַקְנִיאוּם בְּנֵצֶר נַאֲפוּף.^[1]
עִוְעִים יֻמְסְכוּ וְיִהְיוּ לְסִפּוּף.
פְּדֵה דְבֵקֶיךָ מֵחֶרֶץ וְכִלּוּי.
פַּלְּטֵם מִצּוֹרֵר וּתְנֵם לְעִלּוּי.
צַוֵּה יְשׁוּעוֹת מְשַׁחֲרֶיךָ בְּחִלּוּי.
צַמֵּת בְּקִצְפְּךָ שׁוֹחֲחֵי לַתָּלוּי.^[2]
קַנֹּא וְנוֹקֵם קַנֵּא לִשְׁמֶךָ.
קַצֵּץ עֻלָּם מִצַּוַּאר עַמֶּךָ.
רְאֵה עֲמָלֵנוּ וְשׁוּב מִזַּעֲמֶךָ.
רִיבָה רִיבֵנוּ מֵעַם חֶרְמֶךָ.
שִׁבְעָתַיִם הָשֵׁב לְחֵיק מַאֲנִינָי.
שַׁכֵּר חִצֶּיךָ מִדַּם מְעַנָּי.
תַּטֶה אָזְנְךָ לְקוֹל תַּחֲנוּנָי.
תִּרְצֵנִי בְקָרְאִי יְיָ יְיָ.

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכָר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ ^{(שמות לד, ה-ז)} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ ^{(שמות לד, ט)}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ ^{(תהלים פו, ה)}

פזמון

לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ כִּי רַב הוּא: ^{(ע"פ תהלים כה יא)}
לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ: ^{(ע"פ תהלים קמג יא)}
לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנוּ: ^{(ע"פ תהלים ס ז)}
עֲנֵנוּ יְיָ כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלֵינוּ: ^{(ע"פ תהלים סט יז)}
פְּנֵה אֵלֵינוּ וְחָנֵּנוּ, כִּי יְחִידִים וַעֲנִיִּים אֲנָחְנוּ: ^{(ע"פ תהלים כה טז)}
אֲנַחְנוּ עֲנִיִּים וְכוֹאֲבִים, יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנוּ: ^{(ע"פ תהלים סט ל)}
וִיהִי יְיָ מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה: ^{(תהלים ט י)}
בַּצַּר לָנוּ נִקְרָא אֶל יְיָ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ נְשַׁוֵּעַ, וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלֵנוּ וְשַׁוְעָתֵנוּ לְפָנָיו תָּבוֹא: ^{(ע"פ תהלים יח ז)}

לַייָ הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה׃ ^{(תהלים ג, ט)}
יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה׃ ^{(תהלים מו, ח)}
יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ׃ ^{(תהלים פד, יג)}
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ׃ ^{(תהלים כ, י)}

כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃ ^{(דניאל ט, יח-יט)}

יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן.
אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת.
נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים.
נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה.^{(שמות לד, ו-ז)}
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ:

אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה.
בִּרְאוֹתִי כָּל עִיר עַל תִּלָּהּ בְּנוּיָה.
וְעִיר הָאֱלֹהִים מֻשְׁפֶּלֶת עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה.
וּבְכָל זֹאת אָנוּ לְיָהּ וְעֵינֵינוּ לְיָהּ. יי יי

מִדַּת הָרַחֲמִים עָלֵינוּ הִתְגַּלְגְּלִי.
וְלִפְנֵי קוֹנֵךְ תְּחִנָּתֵנוּ הַפִּילִי.
וּבְעַד עַמֵּךְ רַחֲמִים שַׁאֲלִי.
כִּי כָל לֵבָב דַּוָּי וְכָל רֹאשׁ לָחֳלִי. יי יי

תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תֵבוֹת.
וּבְשַׁעֲרֵי דְמָעוֹת כִּי לֹא נִשְׁלָבוֹת.
לָכֵן שָׁפַכְתִּי שִׂיחַ פְּנֵי בוֹחֵן לִבּוֹת.
בָּטוּחַ אֲנִי בָּאֵלֶּה וּבִזְכוּת שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת. יי יי

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שׁוֹמֵעַ קוֹל בִּכְיוֹת.
שֶׁתָּשִׂים דִּמְעוֹתֵינוּ בְּנֹאדְךָ לִהְיוֹת.
וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת אַכְזָרִיּוֹת.
כִּי לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת. יי יי

אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים, מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת, מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לַפּוֹשְׁעִים עוֹשֵׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרוּחַ, לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל. אֵל הוֹרֵיתָ לָּנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, וּזְכָר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּדֶם, וְכֵן כָּתוּב: וַיֵּרֶד יְיָ בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְיָ׃

וַיַּעֲבֹ֨ר יְ֥יָ׀ עַל־פָּנָיו֘ וַיִּקְרָא֒

יְ֣יָ׀ יְיָ֔ אֵ֥ל רַח֖וּם וְחַנּ֑וּן אֶ֥רֶךְ אַפַּ֖יִם וְרַב־חֶ֥סֶד וֶאֱמֶֽת׃ נֹצֵ֥ר חֶ֙סֶד֙ לָאֲלָפִ֔ים נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן וָפֶ֖שַׁע וְחַטָּאָ֑ה וְנַקֵּה֙ ^{(שמות לד, ה-ז)} וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ׃ ^{(שמות לד, ט)}
סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ, מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ. כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ׃ ^{(תהלים פו, ה)}

סיום הסליחות

ואתה קדוש

וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל: ^{(תהלים כב ד)}
וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ: ^{(תהלים קב כח)}
אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: ^{(תהלים קב יד)}
זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה: ^{(תהלים נא יט)}
הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם: ^{(תהלים נא כ)}
אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל אָז יַעֲלוּ עַל מִזְבַּחֲךָ פָרִים: ^{(תהלים נא כא)}
וְעַתָּה יְיָ אָבִינוּ אָתָּה אֲנַחְנוּ הַחֹמֶר וְאַתָּה יֹצְרֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדְךָ כֻּלָּנוּ: ^{(ישעיהו סד ז)}
אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנּוּ, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנוּ: ^{(ע"פ תהלים מ יב)}
זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה׃ ^{(תהלים כה ו)}
זָכְרֵנוּ יְיָ בִּרְצוֹן עַמֶּךָ, פָּקְדֵנוּ בִּישׁוּעָתֶךָ׃ ^{(ע"פ תהלים קו ד)}
זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶּדֶם, גָּאַלְתָּ שֵׁבֶט נַחֲלָתֶךָ, הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ׃ ^{(תהלים עד ב)}
זְכֹר יְיָ חִבַּת יְרוּשָׁלָיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח.
זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָיִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ ^{(תהלים קלז ז)}
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ, וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם, אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָיִם, וְכָל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי, אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם וְנָחֲלוּ לְעֹלָם׃ ^{(שמות לב יג)}
זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ׃ ^{(דברים ט כז)}

חטאנו

אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ ^{(במדבר יב יא)}
חָטָאנוּ צוּרֵנוּ סְלַח לָנוּ יוֹצְרֵנוּ.

יוֹשֵׁב בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. וּמַבִּיט בְּעִמְקֵי הַדּוֹמִים. וְיוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמִים. וּמֵבִין כָּל סְתוּמִים. אִם עֲוֹנוֹת נֶעֱצָמִים. וּפְשָׁעִים נִכְתָּמִים. נָא יִכְבְּשׁוּ רַחֲמִים. אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

וְאִם הִרְבְּתָה אַשְׁמָה. עֲנִיָּה וַעֲגוּמָה. דַּיָּהּ כִּי נִזְעָמָה. בְּאַף וּבְחֵמָה. וְנִתְּנָה לְשַׁמָּה. וַאֲבֵלָה וְשׁוֹמֵמָה. וּמֵעֵת נִכְלָמָה. עוֹד לֹא רוּחָמָה.

שְׂרִידֵי אַשּׁוּרִי. כְּנָפְלוּ בְּיַד הָאֲרִי. וַיְמַלֵּא טֶרֶף חוֹרִי. וּמְעוֹנוֹתָיו עֵגֶל וּמְרִיא. סָמוּךְ דֹּב אָחֳרִי. וְנָמֵר בְּצֵרוּף וּמֶרִי. וְצֶפַע נוֹשֵׁךְ בָּחֳרִי. בְּאֵין חוֹבֵשׁ וָצֳרִי.

פָּנַי כְּבָבַת נְצוּרָה. נֶהְפְּכוּ כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה. כִּי עֲנִיָּה נִשְׁאָרָה. בְּאֵין גְּבוּרָה. פָּנֶיהָ לֹא הִסְתִּירָה. מִכְּלִמּוֹת וְעֶבְרָה. כָּתוּב וְלֹא כָתוּב בַּתּוֹרָה. אוֹתָהּ הֻקְרָה.

חַיֶּיהָ תְּלוּאִים. מִפְּחָדִים הַבָּאִים. כִּי כִגְדָיֵי טְלָאִים. בֵּין כְּפִירֵי לְבָאִים. חֲשׂוּכִים וְנִדְכָּאִים. פְּצוּעִים וְחֵלְכָּאִים. כָּל מְצֹרָעִים וּטְמֵאִים. בְּאֶצְבַּע אוֹתָם מַרְאִים.

זְרִיּוּת הֲדוֹמָךְ. וְשָׂרַפְתָּ אוּלָמָךְ. הַבֵּט מִמְּרוֹמָךְ. זְכֹר נָאֳמָךְ. אֲשֶׁר פַּצְתָּ לְעַמָּךְ. אִם בִּקְצֵה הָאָרֶץ אֲשִׂימֵךְ. מִשָּׁם אֲקַבְּצֵךְ וַאֲנַחֲמֵךְ.

קָצַבְתָּ לְנִמְכָּרִים. מִשְׁנֵה שְׂכַר שְׂכִירִים. הֵם בִּקְצָווֹת פְּזוּרִים. וְכַמֶּה שָׁנִים לֹא זְכוּרִים. קַיֵּם נָא מַאֲמָרִים. בְּיַד בֶּן אָמוֹץ אֲמוּרִים. אִם יָמוּשׁוּ גְּבָעוֹת וְצוּרִים. חַסְדִּי וּבְרִיתִי מֵאִתְּךָ לֹא סָרִים:

זכור לנו ברית אבות

זְכֹר לָנוּ בְּרִית אָבוֹת, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב, וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק, וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׃ ^{(ויקרא כו מב)}
זְכֹר לָנוּ בְּרִית רִאשׁוֹנִים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי יְיָ׃ ^{(ויקרא כו מה)}
עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ: וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי יְיָ אֱלֹהֵיהֶם׃ ^{(ויקרא כו מד)}
רַחֵם עָלֵינוּ וְאַל תַּשְׁחִיתֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: כִּי אֵל רַחוּם יְיָ אֱלֹהֶיךָ, לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם׃ ^{(דברים ד לא)}
הָשֵׁב שְׁבוּתֵנוּ וְרַחֲמֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְשָׁב יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ, וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה׃ ^{(דברים ל ג)}
קַבֵּץ נִדָּחֵינוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ׃ ^{(דברים ל ד)}
הַלְבֵּן חֲטָאֵינוּ כַּשֶּׁלֶג וְכַצֶּמֶר, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר יְיָ, אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ׃ ^{(ישעיהו א יח)}
זְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם, מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃ ^{(יחזקאל לו כה)}
מְחֵה פְשָׁעֵינוּ לְמַעַנְךָ, כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ: אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר׃ ^{(ישעיהו מג כה)}
מְחֵה פְשָׁעֵינוּ כָּעָב וְכֶעָנָן, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: מָחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ וְכֶעָנָן חַטֹּאותֶיךָ, שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ׃ ^{(ישעיהו מד כב)}
אֲמָרֵינוּ הַאֲזִינָה יְיָ, בִּינָה הֲגִיגֵנוּ׃ ^{(ע"פ תהלים ה ב)}
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרֵנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ׃ ^{(ע"פ תהלים יט טו)}
כִּי לְךָ יְיָ הוֹחָלְנוּ, אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ׃ ^{(ע"פ תהלים לח טז)}

וידוי

אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תָּבֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ, אֲבָל אֲנַחְנוּ חָטָאנוּ.

אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי. הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר. יָעַצְנוּ רָע. כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נִאַצְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. צָרַרְנוּ. קִשִּׁינוּ עֹרֶף. רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. תִּעְתָּעְנוּ.

סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ, כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ׃ ^{(נחמיה ט לג)}

מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי׃ ^{(תהלים יט יג)} נַקֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִכָּל פְּשָׁעֵינוּ, וְטַהֲרֵנוּ מִכָּל טֻמְאוֹתֵינוּ. וּזְרוֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ, כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃ ^{(יחזקאל לו כה)}

מִיכָה עַבְדֶּךָ אָמַר לְפָנֶיךָ: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא׃ יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ, וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם׃ תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם׃ ^{(מיכה ז, יח-כ)}

דָּנִיֵּאל אִישׁ חֲמוּדוֹת שִׁוַע לְפָנֶיךָ: הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ, כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים׃ אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ׃ ^{(דניאל ט, יח-יט)}

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר אָמַר לְפָנֶיךָ: אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ כִּי עֲוֹנֹתֵינוּ רָבוּ לְמַעְלָה רֹּאשׁ וְאַשְׁמָתֵנוּ גָדְלָה עַד לַשָּׁמָיִם׃ ^{(עזרא ט ו)}

וְאַתָּה אֱלֹהֵינוּ אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת וְלֹא עֲזַבְתָּם. אַל תַּעַזְבֵנוּ אָבִינוּ, וְאַל תִּטְּשֵׁנוּ בּוֹרְאֵנוּ, וְאַל תַּזְנִיחֵנוּ יוֹצְרֵנוּ, וְאַל תַּעַש עִמָּנוּ כָּלָה כְּחַטּאתֵינוּ. וְקַיֵּם לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּקַבָּלָה עַל יְדֵי יִרְמְיָהוּ חוֹזָךְ, כָּאָמוּר: בַּיָּמִים הָהֵם וּבָעֵת הַהִיא נְאֻם יְיָ יְבֻקַּשׁ אֶת עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ וְאֶת חַטֹּאת יְהוּדָה וְלֹא תִמָּצֶאינָה כִּי אֶסְלַח לַאֲשֶׁר אַשְׁאִיר׃ ^{(ירמיהו נ כ)}

עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ רְעֵבֵי טוּבְךָ, צְמֵאֵי חַסְדֶּךָ, תְּאֵבֵי יִשְׁעֶךָ, יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כִּי לַייָ אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת.

וְאַל יְעַכֵּב חֵטְא וְעָוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ, מְחוֹל וּסְלַח לְכָל חַטֹּאתֵינוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָתָּה, בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹחַ.

שומר ישראל

במקור, המנהג לומר פיוט זה הוא רק בתענית ציבור.

לפני "ואנחנו לא נדע", אומרים:

שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, שְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל, וְאַל יֹאבַד יִשְׂרָאֵל, הָאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל.

שׁוֹמֵר גּוֹי אֶחָד, שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם אֶחָד, וְאַל יֹאבַד גּוֹי אֶחָד, הַמְיַחֲדִים שִׁמְךָ, יְיָ אֱלֹהֵינוּ יְיָ אֶחָד.

שׁוֹמֵר גּוֹי קָדוֹשׁ, שְׁמֹר שְׁאֵרִית עַם קָדוֹשׁ, וְאַל יֹאבַד גּוֹי קָדוֹשׁ, הַמְשַׁלְּשִׁים בְּשִׁלּוּשׁ, קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ.

מִתְרַצֶּה בְּרַחֲמִים וּמִתְפַּתֶּה בְּתַחֲנוּנִים, הִתְרַצֶּה וְהִתְפַּתֶּה לְדוֹר עָנִי כִּי אֵין עוֹזֵר.

אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, עֲשֵׂה עִמָּנוּ צְדָקָה וָחֶסֶד וְהוֹשִׁיעֵנוּ.

1. נ"א (כפה"נ מפאת הצנזורה): וּנְתָנוּם לְשִׁסּוּף.
2. נ"א (כפה"נ מפאת הצנזורה): צוּר עוֹלָמִים הוֹשִׁיעֵנוּ בְגָלוּי.